סעיף 2א לחוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958, זכות לניכוי נוסף של פחת בעד בנין עסקי.

(א)נישום שבשנת המס 1958, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בשל בנין עסקי לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודה – למעט פחת מלפני שנת המס 1958 שנתווסף לפי פסקת משנה (II) שבו – יהיה זכאי משנת המס 1958 ואילך לניכוי נוסף, לפי שנת גמר הבנין או לפי שנת רכישתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כלהלן:

(1)היו גמר הבנין או הרכישה בשנת 1941 או לפני כן – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו;

(2)היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1942 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף פי שניים מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;

(3)היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו.

(ב)בסעיף זה ולהלן –

(1)”בנין עסקי“ – בנין או חלק מבנין המשמש לצרכי עסק, משלח יד או מקצוע או להשכרה;

(2)”גמר בנין“ – שעה שהבנין היה מוכן לשמש למטרה אשר לה נועד.