סעיף 18 לתקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ״ו–1996, סמכויות עזר.

(א)יושב ראש בית הדין רשאי, על דעת בית הדין –

(1)להזמין ולחזור ולהזמין אדם לבוא לפני בית הדין להעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו;

(2)לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה לפי פסקה (1) ולא נימק את אי התייצבותו להנחת דעתו של בית הדין;

(3)לצוות על גביית עדות בחוץ לארץ.

(ב)מי שנתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוזמן לבוא לפני בית הדין ולא בא או בא ועזב, ללא רשות, את מקום דיוני בית הדין בטרם מסר עדותו;

(2)נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו;

(3)נדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת, רשאי יושב ראש בית הדין, על דעת בית הדין, לחייבו בתשלום הוצאות, בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי התייצבותו או כפיית התייצבותו; הוצאות כאמור ייפסקו לזכות מי שנגרמו לו ההוצאות או לקופת המדינה, הכל כפי שיראה בית הדין לנכון.

(ג)עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני בית הדין, רשאי יושב ראש בית הדין לפסוק לו דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד לפני בית משפט.

(ד)תשלומים והוצאות שיפסוק בית הדין לעדים ישולמו מאוצר המדינה.