סעיף 4 לכללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ״ב–1992, שיקולי הוועדה.

(א)הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה:

(1)צרכי החברה בייעוץ משפטי;

(2)הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים;

(3)היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר;

(4)האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין;

(5)הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה;

(6)האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות;

(7)היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה;

(8)שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין;

(9)אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה.

(ב)לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה.

(ג)בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה:

(1)מהות הענינים;

(2)המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה;

(3)העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה;

(4)תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.