סעיף 1 לתקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות), תשי״ח–1958, תנאים להכרת עבודה במוסד מוכר כשירות.

עבודתו של אדם במוסד מוכר תיחשב כשירות לענין החוק, אם נתמלאו באותו אדם כל התנאים האלה:

(1)עבד במוסד מוכר בשכר; אולם עבודתו בסוכנות היהודית לארץ־ישראל לא תיחשב כשירות לענין החוק אלא לגבי התקופה שקדמה ליום ח׳ בתשרי תש״י (1 באוקטובר 1949);

(2)עבודתו במוסד המוכר הופסקה מחמת חיסול המוסד או העברת תפקידיו, כולם או מקצתם, לשירות משירותי המדינה או מחמת שירותו בשירות בטחוני או שירות בשירות חובה, כאמור בסעיף 13 לחוק;

(3)בין עבודתו במוסד המוכר ובין שירותו בשירות קבע לא חלה הפסקה, או שחלה הפסקה מחמת שירותו בשירות בטחוני או בשירות חובה, כאמור בסעיף 13 לחוק, או מחמת היותו בשירות מטעם המדינה בתפקיד שהחוק לא חל עליו ושירותו זה נחשב כשירות לענין החוק בהתאם לסעיף 52א לחוק, או שחלה הפסקה מטעמים אשר, לדעת הרמטכ״ל, לא היתה לאותו אדם אותה שעה שליטה עליהם;

(4)הגיש בקשה לרמטכ״ל בדרך ובמועד שנקבעו בתקנה 3;

ובלבד שלא תובא בחשבון תקופת עבודה במוסד מוכר שעבד בהיותו למטה מגיל 18 שנים.