סעיף 10 לתקנות הזבלים החקלאיים, 1938, נטילת דוגמאות.

(1)כל בודק או נוטל דוגמאות רשאי ליטול דוגמאות של כל זבל או יסודות שנמצאו בשעת בדיקת כל חנות או מרכבה עפ״י התקנה דלעיל:

בתנאי שהדוגמא תהא ניטלת במעמד המוכר, ואם אפשר, עד מהימן, והיא תחולק במעמדם לשלושה חלקים – האחד יישלח למעבדה הממשלתית לבדיקה, השני יישאר בידי המוכר או בא כוחו או פקידו והשלישי יישאר אצל המשרד המחוזי של משרד החקלאות [במקור: מחלקת החקלאות והדיג] או במקום אחר, ככל שהמנהל יקבע.

(2)כל דוגמא שניטלה כאמור לעיל תושם בכלי קבול מתאים של זכוכית שמדביקין עליו פתק שיהיו רשומים עליו הפרטים הבאים:–

(א)שם הזבל, סימן האיכות שלו והמספר הרשום שלו;

(ב)שם המוכר וחתימתו;

(ג)שם העד וחתימתו;

(ד)חתימת הפקיד נוטל הדוגמא;

(ה)תאריך נטילת הדוגמא ומקומה.

(3)במעמד המוכר או בא כוחו או פקידו חותמין את הדוגמאות בחותמת־שעוה שתהא טבועה עליה חותמת הממשלה או חותמתו או טביעת בהנו של המוכר.

בשעת נטילת הדוגמא יודיע הפקיד המוכר על רצונו לבדוק את הזבל בהתאם להוראות הפקודה והתקנות האלה.

(4)כל מקום שנוטלין דוגמאות רשמיות בהתאם להוראות תקנה זו, אין מטילין כל תשלום בעד נטילת הדוגמאות או הבדיקה.