הנוסח המלא של תקנות סרטי ראינוע (אגרות), התשמ״ד–1984, ב-3 סעיפים.

(א)בתקנה זו, ”סליל“ – קטע מסרט שארכו אינו עולה על 300 מטרים.

(ב)הוגשה בקשה למתן שירות כמפורט להלן, ישלם המבקש אגרות אלה:

(הסכומים נכון לשנת 1987; הסכומים בסוגריים מעודכנים לחודש נובמבר 1997).

השירות המבוקש אגרה בשקלים חדשים

1.היתר להצגת סרט חדשות 50 (195)

2.היתר להצגת סרט קצר שאינו עולה על 4 סלילים 50 (195)

3.היתר להצגת סרט העולה על 4 סלילים עם או בלי הספיח שלו 200 (780)

4.עותק של היתר להצגת סרט 25 (95)

5.היתר להצגת ספיח (כאשר הבקשה מוגשת בנפרד מהבקשה למתן היתר להצגת הסרט) 50 (195)

(א)בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב)הסכומים הנקובים בתקנה 1(ב) יעלו לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי כלהלן:

(1)ב־1 במאי של כל שנה, אם עלה המדד לחודש ינואר של אותה שנה שיראו אותו כמדד החדש, לעומת המדד לחודש יולי שקדם לו, שיראו אותו כמדד היסודי;

(2)ב־1 בנובמבר של כל שנה, אם עלה המדד לחודש יולי של אותה שנה שיראו אותו כמדד החדש, לעומת המדד לחודש ינואר שקדם לו, שיראו אותו כמדד היסודי.

(ב1)העלאת סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (ב) תיעשה על בסיס הסכומים בטרם עוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).

(ג)סכום מוגדל כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים שהם מכפלה של חמישה שקלים חדשים יעוגל כלפי מעלה.

(ד)המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 1(ב) כפי שהשתנה עקב העלאת הסכומים ועיגולם לצורך תשלום לפי הוראות תקנה זו.

תקנות סרטי ראינוע (אגרות), התש״ם–1979 – בטלות.