סעיף 3 לתקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכום רזרבה), התשפ״ה–2024, סוגי הוצאות.

(א)הוצאה של מועצה דתית, שיינתן בעדה כיסוי מתוך סכום הרזרבה, היא אחת או יותר מההוצאות המפורטות להלן:

(1)הוצאה בשל סכום שנפסק בפסק דין או בהסכם פשרה שאישר הממונה על השכר במשרד האוצר;

(2)הוצאה בשל סיום העסקה של עובד במקרים של פרישה שלא תוכננה מראש;

(3)הוצאה בשל תשלומי הפרשי שכר, לרבות הפרשים הנובעים מהסכמים קיבוציים;

(4)הוצאה לכיסוי גירעון תקציבי שנגרם מכך שתקציב המועצה הדתית ירד ביחס לשנת הכספים הקודמת והתקציב כאמור פורסם ברשומות רק במחצית השנייה של שנת הכספים ובאופן שאינו מאפשר למועצה לסיים את שנת הכספים באיזון תקציבי;

(5)הוצאה מהותית חד־פעמית שנדרש לבצע אותה באותה שנת כספים.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן כיסוי להוצאות האלה:

(1)הוצאה עקב אי־העברת מלוא סכום השתתפותה של הרשות המקומית;

(2)הוצאה הנובעת מחריגה מהתקציב המאושר של המועצה הדתית בסעיפי הוצאות שאינן הוצאות קשיחות, כגון תקצוב פעילויות של תרבות תורנית ותמיכות שהמועצה הדתית חילקה;

(3)הוצאה שהייתה ידועה למועצה הדתית טרם אישור התקציב השנתי הסופי, ולא קיבלה ביטוי בהצעת התקציב.