סעיף 2 לחוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ״ה–2024, גירוש בן משפחה של מחבל.

(א)נוכח השר כי בן משפחה של מחבל עשה אחד מאלה (להלן – עילות הגירוש), רשאי הוא להורות, בצו, בכפוף להוראות סעיף 3, על גירוש אותו בן משפחה לשטח רצועת עזה, או ליעד גירוש אחר שיקבע בהתאם לנסיבות:

(1)הוא ידע או היה עליו לדעת מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את עשייתו, את השלמתו או את תוצאותיו, לפי העניין, של מעשה הטרור לרבות דיווח לגופי הביטחון או למשטרת ישראל;

(2)הוא הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור.

(ב)תוקף צו הגירוש לעניין מי שהוא אזרח ישראלי לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15 שנים, ולעניין מי שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 – לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שנים.