סעיף 11 לחוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש), התשפ״ה–2025, הסכם התחשבנות בין קופת חולים למוסד פסיכיאטרי בעניין תשלום בעד שירותים פסיכיאטריים אמבולטוריים.

(א)קופת חולים ומוסד פסיכיאטרי רשאים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר התחשבנות בעד שירותים פסיכיאטריים אמבולטוריים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)ההסכם יקבע כי במוסד הפסיכיאטרי יינתנו למבוטחי קופת החולים שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותנאי ההסכם יאפשרו את מתן השירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כאמור;

(2)ההסכם לא ייצור הפליה מצד המוסד הפסיכיאטרי בין חברים שונים בקופת החולים שעימה נחתם ההסכם או בינם ובין חברים בקופת חולים אחרת;

(3)ההסכם יבטיח תשלום למוסד הפסיכיאטרי בעד כל שירות פסיכיאטרי אמבולטורי שהוא נותן למבוטחי קופת החולים;

(4)ההסכם לא יצמצם את זכות המטופל לבחור את נותן השירות האמבולטורי מעבר לקבוע בסעיף 23 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולא יקבע בלעדיות במתן השירות למוסד הפסיכיאטרי;

(5)תקופת ההסכם לא תהיה מעבר לתום תקופת התוקף כאמור בסעיף 18.

(ב)העתק מהסכם שנערך כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לשרים או למי שהם הסמיכו לכך מקרב עובדי משרדיהם, לא יאוחר מתום 14 ימים מהמועד שבו נחתם ההסכם.

(ג)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), סברו השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות אותו סעיף קטן, יודיעו על כך לקופת החולים ולמוסד הפסיכיאטרי בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים השרים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם כולו; החליטו השרים לבטל הסכם כאמור, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.