סעיף 2 לתקנות לעידוד השקעות הון (תנאים למתן הטבות חלופות לחברה בהשקעת חוץ גדולה), תש״ם–1979, סייגים למתן הניכוי.

(א)בתקנה זו –

”ניירות ערך“ –

(1)ניירות ערך הנסחרים בבורסה;

(2)תעודות השתתפות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות על פי חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961;

(3)פקדון במטבע חוץ שהפרשי השער עליו פטורים ממס הכנסה על פי כל דין;

(4)מניותיה של חברה שמרבית רכושה הוא ניירות ערך כאמור בפסקאות (1) עד (3);

”הלוואות שאינן עסקיות“ – הלוואות בלתי צמודות שניתנו ע״י החברה, במישרין או בעקיפין, לבעלי מניות או למנהלים, למעט אשראי או מקדמות שניתנו במהלך העסקים הרגיל, לבעלי מניות או מנהלים המהווים לקוחות או ספקים של החברה; וכן הלוואות שניתנו על ידי החברה שלא במהלך עסקיה הרגיל ואשר שיעור הריבית עליהן הוא פחות מ־108%.

”ערך ממוצע של השקעה בניירות ערך“ – סך כל היתרות הגבוהות ביותר של ניירות הערך שהיו לחברה ביום מן הימים של כל אחד מרבעי השנה, מחולק ב־4, לפי ערכם הרשום במאזן בתום שנת המס הקודמת, ואם נרכשו בתוך שנת המס שלגביה ניתן הניכוי – לפי מחירי הרכישה;

”ערך ממוצע של הלוואות לא עסקיות“ – סך כל היתרות הגבוהות ביותר של ההלוואות שאינן עסקיות שהיו לחברה ביום מן הימים של כל אחד מרבעי השנה, מחולק ב־4.

(ב)לענין הניכוי על פי סעיף 53יז(א)(1) לחוק, יופחתו מההון העצמי של החברה הסכומים הבאים:

(1)סכום השווה לאותו חלק מהערך הממוצע של השקעה בניירות ערך, העולה על סכום ההלוואות המיועדות כמשמעותן בסעיף 19, לפקודת מס הכנסה;

(2)סכום השווה לערך הממוצע של הלוואות לא עסקיות;

(3)סכום שהושקע במקרקעין שאינם משמשים את מפעלה של החברה, כשהוא מוכפל במספר החודשים שהיו בבעלות החברה בשנת המס, מחולק ל־12.