סעיף 4 לתקנות הגנת הדייר (סדרי הדין בבתי הדין לשכירות), תשי״ד–1954, העברה לבית דין אחר בעל סמכות שווה.

בית הדין שבאו לפניו תובענה או הליך אחר ונראה לו אחד הטעמים המנויים להלן, רשאי הוא, על פי בקשת הנתבע או המשיב או על דעת עצמו, הן לפני שהתחיל בדיון והן לאחר מכן, להחליט על העברת הדיון לבית דין אחר, שאף לו יש מבחינת המקום שיפוט בענין הנדון, והחלטתו תחייב את בית הדין האחר; ואלה הטעמים:

(1)מושבו של בית הדין האחר נמצא קרוב יותר לדירה או לבית העסק מאשר מושבו של בית הדין המעביר;

(2)הדירה או בית העסק נמצאים בתחום הרשות המקומית שבו נמצא גם מושבו של בית הדין האחר.