תקנות19637 סעיפיםהנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
הנוסח המלא של תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ״ד–1963, ב-7 סעיפים.
זה הנוסח המלא, מילה במילה.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 110 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, אני מתקין תקנות אלה:
1. הודעת הועד המרכזי
היה לועד המרכזי של לשכת עורכי הדין יסוד להניח שחבר הלשכה חדל להיות תושב ישראל, רשאי הוא להודיע על כך בכתב לאותו חבר, ויתן לו הזדמנות להשיב על כך בכתב. הודעת הועד המרכזי כאמור שנשלחה בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקיו העיקרי הרשומים בלשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה) רואים אותה כהודעה שנמסרה לידי החבר כתום שבוע ימים מתאריך המשלוח.
2. תשובת חבר הלשכה
אישר חבר הלשכה שחדל להיות תושב ישראל, יקבע הועד המרכזי את המועד שבו חדל החבר להיות תושב כאמור.
3. מינוי ועדת בירור
לא נתקבלה תשובת החבר תוך 14 יום מיום שנמסרה לידיו הודעת הועד המרכזי, או שנתקבלה התשובה אך עדיין סבור הועד המרכזי שיש יסוד להניח שאותו חבר חדל להיות תושב ישראל, ימנה הועד המרכזי ועדה של שלושה חברי לשכה על מנת לברר אם חדל החבר להיות תושב כאמור ואת המועד שבו חדל כאמור.
4. סמכויות הועדה
ועדה שנתמנתה לפי תקנה 3 מוסמכת –
(1)להשיג כל עדות שבכתב או שבעל פה אשר תראה בה צורך;
(2)לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל פה.
5. קביעת המועד
הועדה תגיש דין וחשבון על תוצאות הבירור לועד המרכזי, ולאור הדין וחשבון יקבע הועד המרכזי אם חדל להיות תושב ישראל, ובמקרה זה – גם את המועד בו חדל החבר להיות תושב ישראל.
6. פעולות נוספות
קבע הועד המרכזי את המועד כאמור בתקנה 5 –
(1)יתוקן פנקס חברי הלשכה בהתאם;
(2)רשאי הועד המרכזי להחליט שיפורסם ברשומות דבר פקיעת חברותו של אותו חבר הלשכה מחמת שחדל להיות תושב ישראל, ומועד הפקיעה;
(3)רשאי הועד המרכזי להחליט על מסירת הודעה על קביעתו למוסד רשמי או ציבורי בחוץ לארץ אשר, לדעת הועד המרכזי, יש לו ענין בדבר או מן הראוי, מטעם אחר, להודיע לו על כך.
7. השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ״ד–1963“.
כ״ה בכסלו תשכ״ד (11 בדצמבר 1963)
- דב יוסף שר המשפטים
כאן פורסם הנוסח.
- תקנות בדבר קביעת מועד פקיעת חברותו של עורך דין שחדל להיות תושב ישראל
- תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל)ק״ת תשכ״ד, 388
אלה נוסחים אחרים מאותו סוג.
- תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל״ז–1977תקנות
- תקנות לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ״ה–2024תקנות
- תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ז–1956תקנות
- תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024תקנות
- תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962תקנות
- תקנות לשכת עורכי הדין (המשך פעולות והעברת מסמכים), תשכ״ב–1962תקנות
אלה השאלות שנשאלות על הנוסח הזה.
האם הנוסח הזה עדיין בתוקף?
המקור אינו מציין שהנוסח הזה בוטל או הוחלף. תיקוני סעיף מצוינים מתחתיו, והנוסח המחייב מצוי ברשומות.
כמה סעיפים יש בנוסח הזה?
יש בו 7 סעיפים.
היכן פורסם הנוסח הזה לראשונה?
הפרסום הראשון שהמקור מציין הוא ק״ת תשכ״ד, 388 תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל).
מה אומר הסעיף הראשון?
כותרת סעיף 1 היא הודעת הועד המרכזי.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ״ד–1963 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.