סעיף 34 לתקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה), התשפ״ו–2026, בקשה לאחר הכרעה בערר.

(א)ניתנה החלטה בערר לפי תקנה 20 ונדרשת הכרעה שיפוטית שאינה נבלעת בהחלטה ואשר קשורה לביצועה של ההחלטה, רשאי אחד מבעלי הדין להגיש בקשה בכתב לבית הדין; בקשה כאמור לא תוגש יותר מפעם אחת בעניין מסוים.

(ב)הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי בית הדין לדחות את הבקשה על הסף, על יסוד הבקשה בלבד או לאחר שקיבל את תגובת בעל הדין שכנגד, אם ראה כי לכאורה אין היא מגלה עילה להתערבות בית הדין או שהיא טרדנית או קנטרנית.

(ג)נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנה זו, ישקול בית הדין אם לחייב בעל דין בהוצאות לפי שיקול דעתו.

(ד)בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), ראה בית הדין כי בעל דין עשה שימוש לרעה בתקנה זו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות הערר, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.