סעיף 3 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, עונש מוות ביהודה והשומרון.

(א)שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד)תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, "תושב האזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.

(ה)על אף האמור בכל דין, סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש מוות על מחבל לא תותנה באלה:

(א)התביעה ביקשה לגזור עונש זה או תמכה בהטלתו;

(ב)גזר הדין ניתן פה אחד;

(ג)דרגתם של שופטי המותב אינה פחותה מסגן אלוף.

(ו)מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לא יהיה רשאי להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל שהורשע כאמור בסעיף קטן (ד), ולא יהיה רשאי לחון אותו.

(ז)על אף האמור בכל דין, עונש מוות שגזר בית משפט צבאי יבוצע בידי שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, ויחולו לעניין זה הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, כפי תוקפה בישראל."

(ב)על אף האמור בכל דין, שר הביטחון יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל כאמור בסעיף 209(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון כנוסחו בסעיף קטן (א).