תקנות2026הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים), התשפ״ו–2026, סמכות מקומית.
4. סמכות מקומית
(א)הסמכות המקומית לעניין בקשה המוגשת לפי החוק בעניין שבתקנה 20 תהיה לפי ההוראות האלה:
(1)אם הבקשה מוגשת בעניינו של קטין, הבקשה תוגש לבית הדין שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריהם המשותף של הורי הקטין, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד מההורים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון בבקשה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית דין במקום אחר;
(2)בקשה שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי פסקה (1) תוגש לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי המבקש; ואם היו כמה מבקשים, לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם;
(3)אם הבקשה מוגשת בענייניו של בגיר, מקום מגוריו של האדם שהבקשה מוגשת לגביו; ואם אין לו מקום מגורים בישראל, מקום הימצאם של נכסיו; אם הוא אינו מתגורר בישראל ואין לו נכסים בישראל, תוגש הבקשה לבית הדין השרעי בירושלים.
(ב)אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 6ג לחוק הקאדים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים), התשפ״ו–2026 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.