סעיף 1 לתקנות הנמלים (בטיחות מכולות), התשמ״ג–1982, הגדרות.

בתקנות אלה –

”מנהל הרשות“ – מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה לרבות מי שהוא אצל לו סמכות דרך כלל, לסוג ענינים או לענין מסוים;

”המנהל“ – סגן מנהל הרשות לענינים טכניים;

”האמנה“ – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות מכולות, 1972, שהתוספת לנספח 1 שלה ונספח 2 שלה מובאים בתוספת הראשונה לתקנות אלה;

”בעל“ – הבעל כנקבע לפי החוק הלאומי של הצד המתקשר, או שוכר או מי שבא במקומם – מקום שהסכם בין הצדדים קובע הפעלת אחריותם של הבעלים לגבי החזקתה ובדיקתה של המכולה בידי אותו שוכר או מי שבא במקומם;

”מכולה“ – כלי של ציוד הובלה שהוא:

(1)בעל מידות שלפיהן השטח הכלול בארבע הפינות החיצוניות התחתונות הוא אחד מאלה:

(א)לפחות 14 מ״ר (150 רגל מרובעת);

(ב)לפחות 7 מ״ר (75 רגל מרובעת), אם הכלי מצוייד באבזרי פינה עליונים;

לענין הגדרה זו, ”מכולה“ – אינה כוללת כלי רכב או אריזה, למעט מכולה שעה שהיא נישאת על תושבת מרכב;

(2)בעל אופי קבוע, ובהתאם לכך חזק דיו כדי לאפשר שימוש חוזר בו;

(3)תוכנן במיוחד כדי להקל על הובלת טובין, באמצעי תובלה יחיד או באמצעי תובלה אחדים, בלא צורך בשטעון ביניים;

(4)תוכנן להיות רתוק למקומו או מנוטל בנקל או רתוק ומנוטל בנקל גם יחד, ובו אבזרי פינות לענין זה;

”בודק מכולות מוסמך“ – כל אחד מאלה:

(1)מי שמנהל הרשות הסמיכו לאשר תקינות מכולה לתובלה בין־לאומית לאחר שקיבל הכשרה מתאימה ועמד בהצלחה במבחנים שקבעה ועדת ההיגוי לבטיחות מכולות שליד רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה;

(2)עובד של ארגון מוכר כהגדרתו בתקנה 34ג, שהוכשר לצורך זה בידי הארגון.

”אבזרי פינה“ – מערכת פתחים ומשטחים בראשה או בתחתיתה של המכולה או בשניהם, המיועדים לניטול, עירום או ריתוק, או לכל אלה יחד;

”מכולה חדשה“ – מכולה שהוחל בבנייתה ביום י״ח באלול התשמ״ב (6 בספטמבר 1982) או אחריו;

”מכולה קיימת“ – מכולה שאיננה מכולה חדשה;

”מפקח“ – מי שהמנהל מינה להיות מפקח לענין תקנות אלה;

”רשות אישור“ – מי שהמנהל מינה להיות רשות אישור לפי תקנות אלה;

”תובלה בינלאומית“ – תובלה בין נקודות מוצא ויעד הנמצאות בשטחי שתי ארצות שלגבי אחת מהן לפחות חלה האמנה;

”משקל ברוטו מרבי שבשימוש“ (R) – המשקל המרבי המצורף המורשה של המכולה ומטענה.