תקנות1975הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ראשון: הגדרות
1. הגדרות
תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ט
בתקנות אלה –
”בעל“ – הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי שיט, הבעל של מטען השמן, וכן סוכנו של כל אחד מהם;
”דוברת דלק“ – כלי שיט, בין אם הוא מונע בכוחות עצמו ובין אם הוא נגרר, המשמש לתדלוק כלי שיט;
”האמנה“ – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1960 (כתבי אמנה 508, כרך 14, עמ׳ 1), או כל אמנה המתקנת אותה ושישראל צד לה;
”הזרמת שמן“ – פריקה וטעינה מכלי שיט או אליו לרבות פריקת מי נטל שמנוניים ותדלוק כלי שיט;
”המנהל“ – מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
”חפשי מגזים“, לענין מכלית – שהגזים הפחמימנים הנמצאים בכל מכלי ומדורי המכלית ובמערכת הצינורות והמשאבות הקשורות אליהם, למעט מכלי שמן וצינורות המשמשים את מנועי המכלית בלבד, הם בריכוז כה נמוך שבבדיקה על ידי מד נפיצות לאדים יורה מכוון המונה על אפס, ובלבד שמד הנפיצות יהיה מאושר על ידי מכון התקנים הישראלי או מכוני תקנים המקובלים בתעשית הדלק;
”כלי שיט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960;
”כלי שיט קטן“ – כל כלי העשוי לשוט שתפוסתו ברוטו עד 100 טונות והמונע בכוח מנוע;
”מדריך הציוד והתפעול“ – ספר המפרש את המערכות, הציוד, התפעול והמטלות אשר על פיו נדרשים לפעול בעלי תפקידים, בהתאם להוראות שאישר המנהל או מי שהסמיך;
”מי נטל שמנוניים“ – מי נטל המכילים לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (15 p.p.m) ובלבד שתכולת השמן תיקבע לפי השיטה D 2778.74 של האגודה האמריקאית לבדיקת חומרים (ASTM);
”מכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן בצובר, בין שהוא טעון שמן או ריק או טעון מי נטל, לרבות כלי שיט המותאם להובלת תפזורת, עפרות או שמן לסירוגין והמוביל שמן הלכה למעשה;
”מיל“ – מיל ימי בן 1,852 מטר;
”מסוף“ – כל מקום המשמש לריתוק כלי שיט לצורך תדלוקם או לצורך הזרמת שמן, לרבות מיתקני החוץ;
”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות שיט), תשכ״ה–1965;
”מפקח למניעת זיהום הים“ – כמשמעות מפקח בפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”נתב“ – מי שמועסק כדין כנתב;
”ציוד בעל רמת בטיחות גבוהה גופו“ – כל מכשיר הבנוי כך שכאשר הוא מותקן ומופעל באופן ובתנאים שקבע מוסד מדעי מוסמך או חברת סיווג או מכון תקנים או רשות ממלכתית מוסמכת, כל ניצוץ חשמלי אשר יתהווה תוך כדי הפעלתו, במכשיר גופו או באחד ממעגלי החשמל הקשורים איתו, לא יוכל לגרום התלקחות גזים או אדים;
”צנרת“ – לרבות צינורות גמישים;
”קצין משמרת“ – קצין הסיפון או קצין המכונה האחראי אותה עת במשמרת או מי שהקברניט או קצין המכונה הראשי מינה אותו להיות אחראי במשמרת, הכל לפי הענין;
”רחצה בשמן גלמי“ – שיטת ניקוי מכלי מטען תוך כדי פריקתו;
”רכב מכל“ – רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשל״א–1971, המשמש להובלת שמן בצובר או בחביות;
”שמן“ – שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי, תזקיקי שמן אדמה גולמי, שאריות זיקוק שמן אדמה גולמי, שיירי שמן, משקעי שמן ובוצת שמן, למעט שמנים מהחי והצומח;
”תדלוק“ – הספקת שמן לכלי שיט לצורך תפעולו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), תשל״ו–1975 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.