תקנות1934הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות הרציף בנמל יפו (מעגן), 1934, סדורים לספינות שאינן רשאיות לפרק וכו׳ לאחר הגיען.
2. סדורים לספינות שאינן רשאיות לפרק וכו׳ לאחר הגיען
תיקון: תש״ט, תשי״ג
כל אניה או ספינת מוטור המגיעה לרציף נמל יפו ואינה מורשית לפרק את מטענה ולטעון (או לטעון) מטען, ביום בואה, תהא חייבת לגשת למעגן מחוץ לקו של עשרה פטומים, מיד לאחר שתקבל תעודת שחרור, ואם מזג האויר מרשה זאת עליה להשאר באותו מעגן עד שתנתן לה רשות מטעם מנהל הנמל לפרק את מטענה ולטעון (או לטעון) מטען חדש.
בתנאי שמשנתקבלה רשות לפרק או לטעון (ולטעון) יהא רב החובל של אותה ספינה אחראי, הוא בלבד, לכל תנועה של הספינה לאחר מכן למקום עגינה מחוץ לקו עשרת הפטומים, אשר יחליט לעמוד בו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הרציף בנמל יפו (מעגן), 1934 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.