סעיף 40ט לחוק העונשין, תשל״ז–1977, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

(א)בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 40ג(א), יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:

(1)התכנון שקדם לביצוע העבירה;

(2)חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;

(3)הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;

(4)הנזק שנגרם מביצוע העבירה;

(5)הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;

(6)יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;

(7)יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;

(8)מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;

(9)הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב׳ לפרק ה׳1;

(10)האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;

(11)הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.

(ב)לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו־(11) – ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.