סעיף 40יא לחוק העונשין, תשל״ז–1977, נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב), רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:

(1)הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;

(2)הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;

(3)הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;

(4)נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;

(5)מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;

(6)שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;

(7)התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;

(8)נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;

(9)התנהגות רשויות אכיפת החוק;

(10)חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;

(11)עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.