סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, 1911, זכות יוצרים.

(1)בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות־היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות [במקור האנגלי: מקוריות] ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות –

(א)ביצירה שיצאה לאור, תהא זכות־היוצרים קיימת אם היצירה יצאה לאור ראשונה בגבולות אותם חלקי המושבות של הוד מלכותו המוגדרים לעיל;

(ב)(אינו חל בישראל).

אך לגבי יצירות אחרות לא תהא זכות־יוצרים קיימת אלא באותה מדה שההגנה הניתנת עפ״י חוק זה ניתנה לאותן היצירות האחרות עפ״י דברי מלך במועצה בנוגע למושבות בעלות שלטון עצמי שאין חוק זה חל עליהן ובנוגע למדינות נכריות.

(2)לצרכי חוק זה, ”זכות־יוצרים“ פירושו זכות יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה – לקרוא בצבור את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה – לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות היחיד, –

(א)להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה;

(ב)אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה דרמטית;

(ג)אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בצבור או בדרך אחרת;

(ד)אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, – לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית,

ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל.

(3)לצרכי חוק זה, פרסום – ביחס ליצירה – פירושו הוצאת העתקות ממנה לצבור, ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית בצבור, מסירת הרצאה בצבור, תערוכה צבורית של יצירה אמנותית או בנית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של יצירות פיסול ויצירות אדריכלות אמנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות אלה.