סעיף 25 לחוק זכות יוצרים, 1911, הטלת החוק על מושבות בריטיות.

(1)פרט לאותן ההוראות מחוק זה שצומצמו בפירוש לממלכה המאוחדת, יהא חוק זה חל על כל מושבות הוד מלכותו: בתנאי שלא יחול על מושבה בעלת שלטון עצמי אלא אם כן הכריזה הרשות המחוקקת של אותה מושבה על הנהגת החוק בתוכה, אם בלי כל שנויים או הוספות או באותם השנויים וההוספות הנוגעים אך ורק לפרוצידורה או לתרופות או הדרושים כדי להתאים את החוק אל המסיבות השוררות במושבה, הכל כפי שתחוק הרשות המחוקקת של אותה מושבה.

(2)אם העיד מזכיר הממלכה בהודעה שנתפרסמה בעתון הרשמי של לונדון שאיזו מושבה בעלת שלטון עצמי אישרה חוק הקובע שיצירות שמחבריהן היו בתאריך חיבורן נתינים בריטיים הגרים שלא באותה מושבה או (כשלא היו נתינים בריטיים) שהיו גרים בגבולות מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, תהיינה נהנות באותה המושבה מזכויות המזדהות בעצם עם הזכויות הנתונות עפ״י חוק זה, הרי כל זמן שחוק כזה יהא נוהג יהא דינה של אותה מושבה, לצורך הזכויות הנתונות בחוק זה, כאילו היתה מושבה שחל עליה חוק זה; ויהא מותר למזכיר הממלכה לתת תעודה כאמור לעיל גם אם התרופות שנקבעו בחוק המושבה לביצוע הזכויות או ההגבלות שהוטלו באותו החוק על הבאת העתקות של יצירות שנעשו במדינה נכריה, הן שונות מן התרופות וההגבלות שעל פי חוק זה.