סעיף 30 לחוק זכות יוצרים, 1911, הטלת חלק ב׳ על ארצות בריטיות.

להוראות סעיף זה אין אקטואליות, אחרי שנשללה תחולתו של הסעיף הקודם.

(1)דבר מלך במועצה עפ״י חלק זה של חוק זה יחול על כל מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, פרט למושבות בעלות שלטון עצמי ולכל מושבה אחרת שתפורט בדבר המלך ושלפי ראות עיני הוד מלכותו אין להטיל עליה את דבר המלך.

(2)יכול מושלה של מושבה בעלת שלטון עצמי שחל עליה חוק זה להוציא במועצה אותם הצוויים ביחס למושבה ההיא כמו דברי המלך שמותר לו להוד מלכותו במועצה להוציא ביחס למושבות הוד מלכותו שאינן בעלות שלטון עצמי, והוראות חלק זה של חוק זה תחולנה בהתאם לכך, בשנויים הנחוצים.

(3)מקום שרואה הוד מלכותו כי מן הראוי להוציא מכלל הוראותיו של כל דבר מלך איזו מושבה ממושבותיו שאיננה בעלת שלטון עצמי, יהא מותר להוד מלכותו להכריז באותו דבר מלך במועצה או בכל דבר מלך במועצה אחר שאותו דבר מלך וחלק זה של חוק זה לא יחולו על אותה מושבה ומשהוכרז כך לא יחולו אלה על אותה מושבה, אלא באותה מדה שיהא צורך בה לשם מניעת כל פגיעה לרעה בזכויות שנרכשו קודם לתאריך דבר־מלך כזה.