סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, זכות עיון במידע אישי.

(א)כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא־כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופוסו, במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע.

(ב)בעל השליטה במאגר מידע יאפשר עיון במידע האישי, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(ג)בעל השליטה במאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע אישי המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל השליטה במאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.

(ג1)אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע אישי בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.

בסעיף קטן זה, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה.

(ד)האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע אישי ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981.

(ה)הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו –

(1)על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג);

(1א)על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;

(2)על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967;

(3)כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;

(4)על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן – מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע האישי שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;

פורסמו תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי), התשמ״ז–1987.

(5)על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה;

פורסם צו הגנת הפרטיות (קביעת רשות חקירה), התשנ״ח–1998.

(6)על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.