חוק1996הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 18 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, צו מעצר.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: מעצר ושחרור / סימן ג׳: מעצר חשודים בצו שופט
18. צו מעצר
(א)צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –
(1)בית המשפט, מספר התיק ושם השופט שנתן את הצו;
(2)שמו המלא של החשוד ופרטים נוספים המאפשרים את זיהויו;
(3)תיאור העבירה שבביצועה נחשד החשוד;
(4)העילות שעל יסודן ניתן צו המעצר;
(5)חובתו של מבצע המעצר להביא את החשוד בהקדם האפשרי בפני שופט, אלא אם כן הוחלט לשחררו לפני כן;
(6)מקום שביצוע הצו מוטל על עובד ציבור שאינו שוטר – תפקיד האדם ומקור הסמכות לביצוע המעצר;
(7)תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
(ב)צו מעצר ייחתם בידי השופט שנתן אותו וישא את חותמת בית המשפט; נבצר מהשופט לחתום על הצו, יחתום עליו שופט אחר אחרי שעיין בהחלטת השופט שנתן את הצו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.