חוק1996הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 46 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, שיקולים לקביעת ערבות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: מעצר ושחרור / סימן ו׳: הטלת ערובה ושחרור בערובה
46. שיקולים לקביעת ערבות
תיקון: תשנ״ז
(א)ציווה שופט לשחרר אדם בערובה או להטיל עליו ערובה, יקבע את סוג הערובה, גובה הערובה, וכן את תנאי הערובה ומשך תוקפם; והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הטלת הערובה.
(ב)בהחלטתו לפי סעיף קטן (א) ישקול השופט גם את אלה –
(1)מהות העבירה;
(2)המידע שבידי התביעה;
(3)עברו הפלילי של האדם;
(4)מצבו הכלכלי של האדם ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת;
(5)האפשרות שהאדם יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
(ג)בקביעת תנאי הערובה של קטין יתחשב השופט, בין השאר, בצרכיו המיוחדים כקטין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.