דילוג לתוכן הראשי

חוק יסוד

סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת, סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו.

6א. סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו

תיקון: תשנ״א, תשנ״ו־3, תשס״ד

(א)חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.

ראו סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969.

ראו סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994.

ראו נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת, התשפ״ו–2026.

(ב)לענין סעיף זה –

”פרישה מסיעה“ – לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בענין הבעת אמון לממשלה או אי־אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;

”תמורה“ – במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨חוק־יסוד: הכנסת⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר