סעיף 54 לדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947, בתי דין דתיים של הנוצרים.

לבתי הדין של העדות הנוצריות השונות יהא:–

(i)שיפוט יחיד בעניני נישואין וגטין, מזונות של חברים מבני עדתם שאינם נתינים נכריים כמוגדר בסעיף 59.

(ii)שיפוט בכל הענינים האחרים של מצבם האישי של אותם האנשים, כשכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם.

(iii)שיפוט יחיד בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית הדין הדתי בהתאם לדין הדתי של העדה, אם יש לה לאותה עדה חוק דתי.

(iv)השיפוט לדון ולפסוק בערעורים שהוגשו כחוק עפ״י החוק של כל ארץ, זולת ישראל, בין שהצדדים לערעור הם נתינים ישראליים ובין שהם נכרים.