סעיף 101 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, העברת נכסים, זכויות והתחייבויות.

(א)ביום כינון הרשות, יהיו כל המפורטים בפסקאות שלהלן לקניין המדינה, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה –

(1)לעניין איגוד ערים – כל נכסי האיגוד וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו לאיגוד ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטיל איגוד הערים כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(2)לעניין רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות – כל נכסי הרשות המקומית ששימשו את המחלקה לשירותי כבאות, וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה לשירותי כבאות ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו־107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטילה הרשות המקומית כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(3)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), היה נכס מנכסי איגוד ערים או רשות מקומית, זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין (בסעיף זה – נכס מקרקעין) לא יוקנה הנכס למדינה, אלא לאחר שקבע הממונה על הנכסים את רשימת נכסי המקרקעין של איגוד ערים או של הרשות המקומית שיוקנו למדינה (בפרק זה – רשימת הממונה) בתוך 30 ימים מיום כינון הרשות, ונתן לאיגוד הערים או לרשות המקומית הודעה על הכוונה להכלילו ברשימה 15 ימים קודם קביעתו; הממונה על הנכסים רשאי לתקן את הרשימה בהתאם להוראות לפי סעיף 114;

רשימת הנכסים ורשימת הנכסים באיו״ש פורסמו באתר כבאות והצלה.

(4)ראתה רשות מקומית כי נכס הנכלל ברשימת הממונה לא שימש את שירותי הכבאות, רשאית היא לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שנקבעה רשימת הממונה בבקשה שלא להכליל את הנכס ברשימת הממונה, ושר האוצר יכריע בעניין לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה;

(5)ראה שר האוצר כי נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות משמש גם לשימושים שאינם נוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות, רשאי הוא להורות בצו על הקניית אותו חלק מהנכס למדינה; ציווה כאמור, יהיה חלק הנכס לקניין המדינה לפי פרק זה; רשות מקומית רשאית לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שניתן צו כאמור, בבקשה שלא לכלול את הנכס בצו; אין בהגשת בקשה לשר האוצר לפי פסקה זו כדי לעכב הקניית החזקה למדינה;

(6) (א)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתקופה שעד ליום כינון הרשות, רשאית רשות מקומית, משיקולים תכנוניים, להגיש לממונה על הנכסים הצעה להקנות למדינה נכס מקרקעין חלף נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות שלאותה הרשות זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם (בפסקה זו – נכס חלופי), ובלבד שהנכס החלופי יהיה דומה בתכונותיו, לרבות בשטחו, במבנים ובציוד הנמצאים בו, בייעודו ובשימושי הקרקע האפשריים בו, לפי כל דין, לנכס איגוד הערים או לנכס המחלקה לשירותי כבאות אשר במקומם הוא מוצע;

(ב)הצעת הרשות המקומית לפי פסקה זו תכלול את פרטי הנכס החלופי, תהיה מנומקת, ויפורטו בה השיקולים התכנוניים העומדים בבסיסה;

(ג)הממונה על הנכסים יחליט אם לקבל את הצעת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הנציב; קיבל הממונה על הנכסים את הצעת הרשות המקומית יהיה הנכס החלופי לקניין המדינה ביום כינון הרשות.

(ב)הממונה על הנכסים רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר מיום כינון הרשות להקניית נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות למדינה, אם יהיה בכך לשרת את כינון הרשות; נקבע כאמור והיה הנכס נכס מקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3), בשינויים המחויבים.

(ג) (1)ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות למכור נכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), או להפסיק לעשות בו שימוש, תציע המדינה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הנכס לרוכשו במחיר שיקבע השמאי הממשלתי הראשי, או בהתאם להערכת שווי עדכנית שתתבצע לפי ייעוד הקרקע כפי שהיה ביום כינון הרשות; סירבה הרשות המקומית להצעה, בתוך 30 ימים ממועד ההצעה, תהיה המדינה רשאית למכור את הנכס או לעשות בו שימוש לפי שיקול דעתה; לעניין זה, יראו היעדר תשובה כסירוב;

(2)על אף האמור בפסקה (1), ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות להפסיק לעשות שימוש בנכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), מטעמים ביטחוניים, לרבות מטעמים שעניינם ביטחון המדינה וביטחון הציבור, וכן טעמי חירום והצלה, תהיה המדינה רשאית לעשות בנכס שימוש לפי שיקול דעתה.