סעיף 44 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, כללים לעניין יער וחורש.

(א)הנציב רשאי לקבוע כללים לעניין בטיחות אש ביערות ובחורשים, לרבות בשטחים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובהם כללים בעניינים אלה:

(1)דרכי גישה לכלי רכב לכיבוי אש;

(2)התקנה והצבה של אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש, לרבות ברזי כיבוי ושילוט של בארות מים;

(3)אמצעי הפרדה בתחום היער והחורש הדרושים לשם הפרדה בין גושי יער וחורש או בין יער או חורש למבנים סמוכים.

(ב)כללים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם עובד המשרד להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיך לעניין זה ובהסכמת עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיך לעניין זה; ואולם –

(1)כללים הנוגעים לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת עובד המשרד להגנת הסביבה:

(א)שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ב)שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ג)שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם בחוק הגנים הלאומיים;

(2)כללים לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם, ייקבעו בהסכמת עובד משרד הפנים ששר הפנים הסמיך לעניין זה;

(3)כללים לגבי אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש המוחזקים בידי מערכת הביטחון ייקבעו בהסכמת עובד משרד הביטחון או משרד ראש הממשלה ששר הביטחון או ראש הממשלה, לפי העניין, הסמיך לעניין זה.

(ג)לעניין חוק זה רואים את הכללים לפי סעיף זה כדינים.