דילוג לתוכן הראשי

פקודה1971

סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, הוכחת תעודות־חוץ.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: עדות שבכתב / סימן ד׳: תעודות ציבוריות ונכריות

30. הוכחת תעודות־חוץ

תיקון: [1946], [תשי״א] [ע/18(1)]

יפוי־כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

(1)נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;

(2)נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר