פקודה1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 33 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, תעודות אישור של נציג ישראלי.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: עדות שבכתב / סימן ד׳: תעודות ציבוריות ונכריות
33. תעודות אישור של נציג ישראלי
תיקון: [1947], [תשי״א] [ע/21]
(א)תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בשטח ארץ פלוני, תהא ראיה מספקת לכל אחת מהעובדות האלה:
(1)כי תעודה ציבורית פלונית הודפסה בידי המדפיס הרשמי של אותו שטח ארץ;
(2)כי חותם או חתימה פלונית הם חותמו וחתימתו הרשמיים של הפקיד הנחזה כבעל החותם או החתימה;
(3)כי חותם פלוני הוא חותמו הרשמי של המוסד הנחזה כבעל החותם.
(ב)תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו תעודה ציבורית פלונית נמצאת במשמורתו הרשמית של פקיד פלוני או של מוסד פלוני, תהא ראיה מספקת לדבר.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.