פקודה1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, עדות מותרת.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: עדות שבעל־פה / סימן א׳: הזמנת עדים וכשרותם
5. עדות מותרת
תיקון: [תשכ״ח], תש״ן, תשנ״א, תשנ״ח, תש״ס, תשע״ו [ע/5]
(א)הסייגים שבסעיפים 3 ו־4 לא יחולו במשפט פלילי בשל אחד מאלה:
(1)חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה;
(2)עבירה לפי סעיפים 337 או 362 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), או לפי סימן י׳ בפרק ח׳ ולפי סימנים ה׳ או ו׳1 בפרק י׳ לחוק העונשין, שעבר בן זוג נגד בן זוגו, הורה נגד ילדו או ילד נגד הורהו;
(2א)עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, לעניין הפרת צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, או לעניין הפרת צו שיפוטי אחר לפי כל דין, שעניינו הגנת בן זוגו, ילדו או הורהו של המפר, מפניו;
(3)עבירה לפי סעיפים 244 עד 246, 249 ו־249א לחוק העונשין, שנעברה בקשר לאחת העבירות המפורטות בסעיף זה;
(4)(נמחקה).
(ב)הסייגים שבסעיפים 3 ו־4 לא יחולו על עדות של אדם שהגיש תלונה נגד בן זוגו, ילדו או הורהו, לפני העניין, במשפט פלילי בעניין אותה תלונה, בין שהוא הראשון שהגיש תלונה באותו עניין ובין שהוגשה כבר תלונה באותו עניין בידי אדם אחר.
(ג)לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אחת היא אם העד הוא נפגע העבירה או אדם אחר.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.