סעיף 4 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, איסור הגבלות.

(א)לא יחייב מעסיק את עובדו לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו או במפעלו, או להזדקק לשירותיהם, ולא יגביל מעסיק בכל דרך אחרת זכותו של עובד להשתמש בשכר עבודתו.

(ב)מקום עבודה שאין העובד יכול להשיג בו מצרכים או לקבל שירותים שהוא זקוק להם, וסיפק אותם המעסיק בעצמו או על ידי מי שקשור בו או במפעלו, יסופקו לעובד מצרכים ושירותים אלה במחיר הוגן שאין בו ריווח; ואם סופקו על דעת המעסיק על ידי אדם מהחוץ – יסופקו במחיר הוגן. המחיר בו יסופקו מצרכים ושירותים כאמור טעון הסכמת ועד העובדים במפעל, ובמקרה של חילוקי דעות יקבע את המחיר מי שהוסמך לכך על־ידי שר העבודה.