סעיף 14ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996, ועדה לאישור שיטות ההפקה של נתונים לזיהוי גנטי.

(א)שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ימנו ועדה בת שלושה חברים שתפקידיה הם:

(1)לאשר את האתרים ב־DNA שמהם ניתן להפיק נתונים לזיהוי גנטי לענין חוק זה או שיטה אחרת להפקת נתונים כאמור;

(2)לאשר למשטרת ישראל לעשות שימוש במידע שבמאגר לצורך מחקר כאמור בסעיף 11טז(א)(5);

(3)לאשר את הגופים הנוספים שלהם תהא רשאית משטרת ישראל למסור דגימות ביולוגיות כאמור בסעיף 14ח(ב)(2);

(4)לייעץ לשר לביטחון הפנים כאמור בסעיף 15(ב)(4) ו־(5).

(ב)ואלה חברי הוועדה:

(1)שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט מחוזי בדימוס, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2)קצין משטרה בכיר מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, לפי הצעת השר לביטחון הפנים;

(3)רופא גנטיקאי או גנטיקאי קליני, כמשמעותם בסעיף 9 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000, לפי הצעת שר הבריאות.

(ג)הוועדה המאשרת רשאית לאשר, לענין מסוים, להפיק נתונים לזיהוי גנטי לפי חוק זה, מאתרים נוספים ב־DNA או בשיטה אחרת, על אלה שאושרו לפי הוראות סעיף קטן (א) אם שוכנעה כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, ובלבד שמתקיימים, לגבי הדגימה הביולוגית שלגביה מתבקש האישור כאמור, שניים אלה:

(1)היא ניטלה מאדם ומזהה אדם אחר, או שניטלה ממקום, מחפץ או מגופה;

(2)הנתונים לזיהוי גנטי שהופקו ממנה, או מהאתרים או בשיטה שאושרו לפי הוראת סעיף קטן (א), אין די בהם לצורך זיהויו של האדם.

(ד)החלטות הוועדה המאשרת לפי סעיף זה יתקבלו פה אחד.

(ה)בטרם תיתן הוועדה המאשרת את אישורה לפי הוראות סעיף זה, תשקול, בין השאר, את מידת הפגיעה בפרטיות העלולה להיגרם בשל מתן האישור.