סעיף 15א לחוק ההתיישנות, תשי״ח–1958, עיכוב של תקופת ההתיישנות – חרבות ברזל.

(א)בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בשאינו מקרקעין, שערב תחילתו של חוק ההתיישנות (תיקון מס׳ 8 – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024 (ביום 25.1.2024) (בסעיף זה – תיקון מס׳ 8) לא הסתיימה – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).

(ב)בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה הייתה מסתיימת, על פי הדין החל ערב תיקון מס׳ 8, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 8 ועד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024) – לא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).

(ג)הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין בשאינו מקרקעין, בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8 – יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באדר ב׳ התשפ״ד (6 באפריל 2024).

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), בית המשפט רשאי לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על תביעה שהתיישנה ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8, מטעמים מיוחדים שיירשמו; בהחלטתו ישקול בית המשפט, בין השאר, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנתבע בשל חלוף תקופת ההתיישנות בהתאם לדין ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8.

(ה)הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה בחיקוק אחר, למעט בהוראה מהוראות אלה:

(1)סעיף 15 לחוק התובלה האווירית, התש״ם–1980;

(2)תקנות 6 ו־6א לתקנות האג בעניין שטרי מטען המובאות בסעיף III לתוספת לפקודת הובלת טובין בים;

(3)סעיף 23 לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004;

(4)סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952;

(5)סעיף 75 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;

(6)סעיף 39(ב) בתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין־לאומי), התש״ס–1999;

(7)סעיף 154(ב) לפקודת המכס.