סעיף 2 לחוק לביטול דינים שנושנו, התשמ״ד–1984, פרשנות.

(א)סעיף 1 לא יתפרש כאילו בא לבטל –

(1)תשריר שניתן למעשה חקיקה בדין שבוטל;

(2)מעשה חקיקה שנעשה מכוח דבר המלך במועצה;

(3)זכויות שהוקנו בדין שבוטל או מכוחו;

(4)פסקי דין והוראות מינהל שניתנו מכוח דין שבוטל.

(ב)סעיף 1 לא ימנע טענה –

(1)שדין שבוטל לא היה לו תוקף או שחדל להיות לו תוקף לפני המועד שנקבע בחוק זה;

(2)שדינים אחרים – לרבות הוראות הכלולות בדינים המנויים בתוספת ושלא בוטלו בחוק זה – לא קויים תקפם לפי סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, או שחדל להיות להם תוקף מכוח כל דין אחר.

(ג)בסעיף זה, ”דין שבוטל“ – דין או הוראה בדין שחדל להיות להם תוקף כאמור בסעיף 1.