סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963, רציפות בעבודה.

לענין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת –

(1)שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות־קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (בחוק זה – חוק שירות המילואים);

(2)יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;

(3)חופשה שנתית;

(4)חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;

(5)חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;

(6)שביתה או השבתה;

(7)תאונה או מחלה;

(8)ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;

(9)הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;

(10)אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967.