סעיף 11 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, גדר אפשרות מעשית.

(א)בבירור השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, אין להביא בחשבון אלא –

(1)תמורות יסודיות שחלו במפעל, מאז התגייסותו של החייל המשוחרר, מחמת נזקים לבנינים או לציוד, או מחמת שינויים מהותיים בתהליכי הייצור, או מחמת צמצום ניכר, לא עונתי ואף לא ארעי, שחל בהיקף העבודה;

(2)מחלה או מום שהחייל המשוחרר לקה בהם מאז התגייסותו והפחיתו במידה של ממש את כשרו לעבוד.

(ב)יש לראות קבלת חייל משוחרר לעבודה או העסקתו כדבר שהוא בגדר אפשרות מעשית, אף אם קבלת החייל המשוחרר או העסקתו לא תיתכן אלא אם עובד שהתחיל לעבוד במפעל אחרי התגייסותו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר. הוא הדין – אף אם לרגל צמצום בהיקף העבודה במפעל, שחל לאחר התגייסותו של החייל המשוחרר, לא תיתכן קבלת החייל המשוחרר או העסקתו אלא אם עובד שזכויותיו על פי חוקת התור של לשכת שירות התעסוקה [במקור: לשכת העבודה] פחותות מזכויותיו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר.

(ג)כל אימת שתתעורר השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, על בעל המפעל הראיה שהדבר איננו בגדר אפשרות מעשית.