סעיף 11 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974, הפקדת כסף או ערובה.

(א)נאשם – פרט לנאשם שבית־המפט מינה לו סניגור – או קובל המבקש להזמין עד, יפקיד בקופת בית־המשפט, לפני משלוח ההזמנה ותוך זמן שנקבע, סכום כסף או יתן ערובה להנחת דעתו של השופט או של הרשם, לכיסוי הוצאות שייפסקו לעד לפי סימן זה, ורשאי בית־המשפט או הרשם לדרוש מדי פעם סכום נוסף או ערובה נוספת לפי הצורך; לא הופקד הסכום, או לא ניתנה הערובה, לא תישלח ההזמנה.

(ב)סכום שהופקד כאמור, לא ישולם ממנו לאדם אלא על פי צו בית־המשפט או הרשם, והיתרה תוחזר למפקיד עם תום המשפט.

(ג)הוצא מקופת בית־המשפט, על פי צווים לפי סימן זה לתשלום הוצאות עדים, סכום העולה על הסכום שהופקד או על הערובה שניתנה מכוח תקנת משנה (א), ייחשב העודף כחוב המגיע מן הנאשם או הקובל לאוצר המדינה.