סעיף 17 לחוק המשכון, תשכ״ז–1967, דרכי המימוש.

מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם –

(1)במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות;

(2)במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל;

(3)במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) והוא משמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, וכן במשכון ניירות ערך, יכול שהמימוש יהיה על ידי הגוף המוסדי עצמו ללא צו כאמור;

בפסקה זו –

”גוף מוסדי“ – כל אחד מאלה:

(1)תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

(2)בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954;

(3)מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ״א–1981;

(4)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

(5)מי שהוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (בפסקה זו – חוק ניירות ערך);

(6)גופים נוספים שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

”משכון ניירות ערך“ – משכון המשמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, שהוא אחד מאלה:

(1)משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות החייב אצל הגוף המוסדי;

(2)משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות הגוף המוסדי אצל גוף מוסדי אחר או אצל מסלקה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(3)משכון שהוא ניירות ערך שלגביהם ניתן לגוף המוסדי יפוי כוח להקנות בהם זכות לאחר;

”ניירות ערך“ – ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, הרשומים למסחר בבורסה, וכן יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, לרבות זכות לניירות ערך כאמור;

(4)במשכון שהוא זכות יכול שהמימוש יהיה כאמור בסעיף 20.