סעיף 41 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, הקפאת פעולות באין תקציב.

(א)ראתה הממשלה, במהלך שנת כספים פלונית, כי ההוצאה או ההתחייבות הכרוכות בביצועו של חיקוק באותה שנה יעלו על הסכומים שנקבעו לענין זה בסעיף בחוק התקציב השנתי, לרבות השינויים שחלו בו לפי סעיפים 4, 10, 11, 12 ו־13, רשאית היא –

(1)להציע לועדה לאשר העברה של סכום הוצאה או הרשאה להתחייב מסעיף תקציב אחר לסעיף התקציב האמור;

(2)להציע לכנסת להקפיא את ביצועו של החיקוק או של חלק ממנו (בסעיף זה – הקפאה).

(ב)הציעה הממשלה הקפאה והכנסת אישרה את הצעתה, יוקפא בהתאם ביצועו של החיקוק או של חלק ממנו; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על ההקפאה והיקפה; ההקפאה תהיה מן המועד שייקבע בהחלטת הכנסת עד תום שנת הכספים, אולם רשאי שר האוצר להקדים את מועד סיומה של ההקפאה אם ראה כי הדבר ניתן במסגרת התקציב.

(ג)הציעה הממשלה הקפאה והכנסת לא קיבלה את הצעתה – תעביר הממשלה, באישור הועדה, סכום מתאים מסעיף תקציב אחר לסעיף התקציב האמור.

(ד)הוקפא ביצועו של חיקוק לפי סעיף קטן (ב), לא תהיה לאדם הזכאי לתשלום או להטבה על פי אותו חיקוק כל עילת תביעה נגד המדינה או עובד מעובדיה, או נגד גוף אחר האחראי לביצועו של החיקוק או עובד מעובדיו, בשל אי ביצוע תשלום או הטבה שעליהם חלה ההקפאה, ובלבד שלא תיפגע זכותו של אדם אשר לפני יום החלטת הכנסת פעל בהתאם לאישור שניתן לו על פי חיקוק ופעולתו מזכה אותו בתשלום או בהטבה על פי החיקוק שביצועו הוקפא.

(ה)הוצאה שהוציא המוסד לביטוח לאומי בעקבות הוראה לתשלום כאמור בסעיף 127פא1(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, תיחשב, לענין סעיף 25(ד), כגימלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי, וסעיפים קטנים (א)(2), (ב) ו־(ד) לא יחולו על הוצאה כאמור.