תקנות1984הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 258לג2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, זכות הילד להישמע.
זה נוסח קודם, ששמור לצד הנוסח הנוכחי.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ג׳1: תובענות בעניני משפחה / פרק כ׳2: השתתפות ילדים
258לג2. זכות הילד להישמע
תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־3, תש״ע־7, תשע״א־5, תשע״ב־2
בית משפט הדן בתובענה כאמור בתקנה 258ז(3), (6), (10) או (12) הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן – שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.