סעיף 17 לחוק החברות הממשלתיות, תשל״ה–1975, סייגים.

(א)אלה אינם כשירים להיות דירקטור:

(1)שר, סגן שר וחבר הכנסת;

(2)עובד החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;

(3)אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;

(4)מנהל הרשות ועובדיה, זולת אם נמצאת החברה בהליך של פירוק או חיסול עסקיה;

(5)מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;

(6)מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, או על פי כל דין אחר.

(ב)לא יהיה אדם דירקטור ביותר משתי חברות אלא במקרים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה.

פורסמו תקנות החברות הממשלתיות (כהונה כדירקטור ביותר משתי חברות), תשל״ו–1976.

(ג)שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, לקבוע בתקנות –

(1)(בוטלה);

(2)(בוטלה);

(3)כללים שלפיהם ייקבע נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן.

פורסמו תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור), תשל״ז–1977.

(ג1)בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים; הוראה זו לא תחול על חברה שלפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003) לא היתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה ושמספר הדירקטורים הכולל בה עלה על 12 דירקטורים.

(ד)מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.