סעיף 25י לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל״ג–1973, חומר חסוי.

(א)בדיון בפני בית המשפט בעניין צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, רשאי התובע לבקש לפרט או להציג לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם הוא מבסס את טענותיו (בסעיף זה – חומר חסוי); בקשה כאמור תוגש בכתב ותהיה מנומקת במידת האפשר וככל שאין חשש לחשיפת החומר החסוי.

(ב)בית המשפט רשאי להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיב עלול לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.

(ג)בית המשפט יודיע למבקש ולמשיב על החלטתו בבקשה לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או חלקם, יהיו חסויים.

(ד)החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי־גילויו של החומר החסוי, רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן – לא יועמד החומר לעיון המשיב והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

(ה)החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי־גילויו של החומר החסוי ולא חזר בו המבקש מהגשת החומר החסוי כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור, אשר ידון בערעור בשופט אחד.

(ו)הודיע תובע לבית המשפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ה) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעביר בית המשפט את החומר החסוי למשיב עד להכרעה בערעור.

(ז)בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ה) רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיב.