סעיף 14 לחוק החניכות, תשי״ג–1953, חובות המעסיק.

(א)המעסיק חייב –

(1)להעסיק את החניך עד תום תקופת החניכות;

(2)להעסיק את החניך לפי תכנית החניכות;

(3)להבטיח לחניך הדרכה מתאימה ושיטת עבודה שיש בה כדי להקנות את המקצוע תוך תקופת החניכות שנקבעה לו; אם אין המעסיק מפקח במישרין על עבודת החניך ואינו מדריך אותו, חייב הוא להטיל חובה זו על אדם אחר במפעל, ומשהסכים אותו אדם לקבל על עצמו את החובה, חייב הוא למלאה כאילו היה המעסיק, אולם הטלת חובה כאמור אין בה כדי לפטור את המעסיק עצמו מאחריות למלאה;

(4)לשחרר את החניך מעבודה, בלי ניכוי משכרו, כדי לאפשר לו לבקר בשיעורי מקצוע מאושרים, במידה שהחניך חייב לעשות כך על פי סעיף 16(ג), ולהיבחן כמוטל עליו לפי סעיף 22.

הוראה זו באה להוסיף על הוראות סעיף (4)(ג) לחוק לימוד חובה, תש״ט–1949, ולא לגרוע מהן.

(ב)לא יעסיק מעסיק את חניכו בעבודה שאינה קשורה למטרת החניכות.