סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, איסור הפליה.

(א)בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על־ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

(ב)אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

(ב1)לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.

(ג)בסעיף זה, ”מוגבלות“ – לקות כמשמעותה בהגדרה ”אדם עם מוגבלות“ שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ״ח–1998.