סעיף 6 לחוק רישוי בעלי מלאכה, תשל״ז–1977, רשיון למי שעסק במלאכה.

(א)על אף האמור בסעיף 5, זכאי לקבל רשיון, על פי בקשתו, גם –

(1)מי שהציג אישור מטעם התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בישראל – המרכז הארצי, המעיד על היותו חבר באחד מסניפי ההתאחדות ועל התעסקותו כבעל מלאכה עצמאי במלאכה שניתן לגביה צו רישוי, לפחות שנתיים מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של צו הרישוי;

(2)מי שהוכיח להנחת דעתה של ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) כי עסק כבעל מלאכה עצמאי במלאכה שניתן לגביה צו רישוי, בארץ או בחוץ לארץ, לפחות שנתיים מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של צו הרישוי.

(ב)ועדה לענין סעיף קטן (א)(2) תהא של שלושה; חבר אחד שימנה השר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה, חבר אחד שימנה שר העבודה, וחבר אחד שימנו השר ושר העבודה כאחד מתוך רשימת מועמדים בעלי רשיון לעיסוק במלאכה שניתן לגביה צו רישוי שהגיש להם הארגון היציג; לא הוגשה הרשימה תוך זמן סביר אחרי קבלת דרישה להגישה, רשאים השרים למנות את החבר לפי ראות עיניהם.

(ג)לגבי הזכאי לפי סעיף זה תהא תחילתו של צו רישוי כעבור שנתיים מיום פרסומו, ובלבד שהגיש בקשה לרשיון תוך ששה חדשים מיום פרסום הצו; בקשות לרשיון לגבי מי שסעיף קטן (א)(1) חל עליו, רשאית התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בישראל – המרכז הארצי, להגישן במרוכז לגבי חבריה.