תוספת ראשונה בנוסח של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

תיקון: ק״ת תש״ע־3, תש״ע־5

(נמחק)

1.

ביקורים במרפאות

(א)רפואה ראשונית להתייעצות, אבחון וטפול:

(1)רפואה כללית;

(2)רפואת משפחה;

(3)רפואת ילדים.

(ב)רפואה מקצועית – להתייעצות, אבחון וטיפול:

(1)אף אוזן גרון;

(2)אונקולוגיה;

(3)אורולוגיה;

(4)אורטופדיה וכירורגית כף היד;

(5)אימונולוגיה;

(6)אלרגיה;

(7)אנדוקרינולוגיה וסוכרת;

(8)גנטיקה;

(9)גריאטריה;

(10)המטולוגיה;

(11)התפתחות הילד;

(12)ילדים;

(13)כירורגיה כללית וילדים;

(14)כירורגיה פלסטית;

(15)לב חזה וכלי דם;

(16)נפרולוגיה;

(17)נוירוכירורגיה;

(18)נוירולוגיה;

(19)גינקולוגיה וילוד;

(20)עור;

(21)גסטרואנטרולוגיה;

(22)עיניים;

(23)פסיכיאטריה;

(24)פנימית;

(25)רוימטולוגיה;

(26)קרדיולוגיה;

(27)ריאות;

(28)רדיולוגיה;

(29)רפואה גרעינית;

(30)רפואה תעסוקתית;

(31)רפואת פה ולסת (למעט רפואת שיניים);

(32)רפואת שיקום.

(ג)למקצועות פארה־רפואיים – להתייעצות אבחון וטיפול.

2.

אשפוז בבית חולים כללי – להתייעצות, אבחון וטיפול.

3.תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשפ״ג־3, קת תשפ״ד־5

בדיקות מעבדה –

(א)בדיקות ביוכימיות, כגון:

(1)ביוכימיה כללית;

(2)אנזימים;

(3)אלקטרוליטים ומתכות;

(4)תיפקודי כליה וכבד;

(5)כימיה של נוזלי הגוף (כולל תבחין זיעה);

(6)בדיקות כימיות בצואה ובשתן;

(7)ויטמינים;

(8)פורפירינים;

(9)ליקויים מטבוליים;

(10)כרומטוגרפיה של חלבונים;

(11)חלבון עוברי.

(ב)פרמקולוגיה קלינית, כגון:

(1)בדיקת תרופות בדם.

(ג)בדיקות אנדוקרינולוגיות, כגון:

(1)הורמוני ההיפופיזה – כולל תבחינים דינמיים ודיכוי;

(2)בדיקת תיפקוד בלוטת התריס;

(3)הורמוני אדרנל – כולל תבחינים דינמיים ודיכוי;

(4)הורמון אנטי דיורטי;

(5)הורמוני מין;

(6)הורמוני כליה;

(7)הורמוני לבלב;

(8)הורמוני מערכת העיכול;

(9)הורמון פארה־תירואיד.

(ד)בדיקות המטולוגיות, כגון:

(1)המטולוגיה כללית;

(2)תיפקודי קרישה;

(3)המוגלובינים;

(4)אנזימי הכדורית האדומה;

(5)תיפקוד הכדורית הלבנה.

(ה)בדיקות פתולוגיה, ציטולוגיה וציטוכימיה, כגון –

(1)ציטולוגיה וציטוכימיה של המערכת ההמופוייטית (לשד העצם, קשרי לימפה טחול);

(2)ציטולוגיה של נוזלי הגוף והפרשות – (חלל החזה, הבטן, עמוד השדרה כיח);

(3)ציטולוגיה וציטוכימיה של תאים סרטניים;

(4)ציטולוגיה מ־FNA מגושים חשודים לסרטן;

(5)ביופסיות לפתולוגיה וניתוחים שלאחר המוות, כולל לצורך יעוץ גנטי;

(6)אימונוהיסטופתולוגיה, כולל סמנים ממברניים;

(7)נוזל מיפרקי;

(8)בדיקת גבישים בנוזל מפרקי;

(9)סמנים לממאירות;

(10)אבחון מולקולרי ומעקב אחר מחלה שארית – לחולים עם גידולים המטולוגיים ממאירים;

(11)אפיון גנוטיפי לילדים החולים במחלה ממארת;

(12)בדיקת סידור גנים לקולטני תאי B או T בחולים החשודים כלוקים בלימפומה B או T ושהבדיקות האימונוהיסטוכימיות וההיסטולוגיות שנעשו להם לא הורו תוצאות חד משמעיות.

(ו)בדיקות אימונולוגיה הומורלית ואימונוהמטולוגיה, כגון –

(1)הערכה תיפקודית של מערכת החיסון ההומורלית

–אלקטרופורזה של חלבוני הנסיוב;

–קביעה כמותית של אימונוגלובולינים

–אימונואלקטרופורזה

–מערכת המשלים

–חלבוני השלב החריף;

(2)אנטיגנים מיוחדים;

(3)נוגדנים נגד מרכיבי תאים שונים – כגון:

כדוריות לבנות, טסיות דם ונוגדנים אחרים, למעט בדיקות לאלרגנים ספציפיים (specific IgE);

(4)נוגדנים מסוג אנטי גליאדין ואנטיאנדומיזיאל, נוגדנים נגד מרכיבי הגרעין, ציטופלסמה ונוגדנים עצמיים שונים.

(ז)פוריות הגבר והאישה, כגון –

(1)אבחון כמותי של תאי הזרע;

(2)אבחון כמותי ואיכות של תנועת תאי הזרע;

(3)אבחון מורפולוגי של תאי הזרע כולל מיקרוסקופ אלקטרוני (אקרוזומיה);

(4)בדיקה בקטריולוגית מקפת של נוכחות מיקרואורגניזמים בשתן, בזירמה ובהפרשות הערמונית;

(5)בדיקות ביוכימיות ואנזימטיות שונות המשקפות פעילותם התקינה של בלוטות העור המישניות בתעלה הזיכרית;

(6)בדיקות לברור עקרות האישה לרבות בדיקות לצורך הפריה מלאכותית.

(ח)בדיקות בקטריולוגיות, סרולוגיות, לחיידקים, טפילים, נגיפים ופיטריות, כגון –

(1)תרביות כלליות (הפרשות, נוזלי גוף, רקמות ועוד);

(2)תרביות דם;

(3)תרביות צואה;

(4)תרביות מדרכי נשימה;

(5)תרביות מדרכי שתן;

(6)תרביות כמותיות מדרכי המין;

(7)בדיקות לזהוי טפילים;

(8)קביעת רמות אנטיביוטיקה;

(9)סרולוגיה אבחנתית;

(10)פעילות אנטיבקטריאלית של סרום ונוזלי גוף;

(11)בדיקות לשחפת;

(12)מעקב אפידמיולוגי;

(13)נוזל סינוביאלי.

(ט)בדיקות דחופות, כגון –

(1)בדיקות ביוכימיות;

(2)בדיקות טוקסיקולוגיות;

(3)בדיקות PH וגזים בדם;

(4)בדיקות המטולוגיות;

(5)בדיקות שתן.

(י)בדיקות שתן, צואה, כגון –

(1)שתן כללית;

(2)תבחינים מיוחדים בשתן;

(3)בדיקות צואה – ביוכימיה;

(4)דם סמוי בצואה.

(יא)אולטרה סטרוקטורה של התא (מיקרוסקופיה אלקטרונית) כגון:

(1)מבנים תוך תאיים של המערכת ההמופוייטית;

(2)מיקרוסקופיה סורקת.

(יב)בדיקות בהריון, כגון –

בדיקה BHCG.

(יג)בדיקה לאבחון יתר חום ממאיר –

(1)מטופל שקיים לגביו חשד כי הוא לוקה בתסמונת יתר חום ממאיר;

(2)במטופל שיש לו קרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה עם תסמונת יתר חום ממאיר.

(יד)בדיקת עמידות לנגיף HIV לטיפול תרופתי – לנשאי הנגיף HIV וחולי איידס במצבים האלה:

(1)במטופלים שבהם נכשל טיפול ”קוקטיל“ התרופות המקובל כעבור שלושה חודשים של טיפול, או שנצפתה בהם עליה מחודשת בעומס נגיפי אחרי ירידה ראשונית;

(2)בנשים הרות נשאיות הנגיף HIV;

(3)בחולי AIDS ונשאי HIV לפני תחילת טיפול (נאיביים לטיפול).

(טו)בדיקת עומס נגיפי בנשאי HBV.

(טז)טרופיזם CCR5

לצורך בדיקת התאמת הטיפול לנשאי HIV וחולי AIDS המועמדים לקבל טיפול ב־Maraviroc.

(יז)בדיקת עומס נגיפי בנשאי HCV.

(יח)בדיקת מוטציה מסוג BRAF במצבים האלה:

(1)בדיקת התאמת הטיפול ב־Vemurafenib לחולי מלנומה מתקדמת (גרורתית או שאינה נתיחה);

(2)בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה סרטן תירואיד מתקדם מקומי או גרורתי;

(3)בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC;

(4)בדיקת התאמת הטיפול במעכב BRAF לחולה באחת מהממאירות האלה:

(א)pHGG (pediatric high grade glioma);

(ב)pLGG (pediatric low grade glioma);

(ג)Ameloblastoma;

(ד)aHGG (adult high grade glioma);

(ה)BTC (billiary tract cancer);

(ו)PTC (Papillary thyroid cancer);

(ז)ASI (Adenocarcinoma of the small intestine);

(ח)LGOC (Low grade ovarian cancer).

(יט)בדיקת EGFR לצורך אבחון חולי סרטן ריאה המועמדים לטיפול ב־gefitinib או ב־erlotinib או Osimertinib.

(כ)בדיקת מוטציה מסוג ALK לצורך בדיקת התאמת הטיפול במצבים האלה:

(1)טיפול במעכב ALK לצורך בדיקת לחולי אדנוקרצינומה של הריאה מסוג NSCLC;

(2)חולה בסרטן ריאה מסוג NCSLC בשלב מחלה II או III נתיח.

(כא)בדיקת פיברוטסט לקביעת רמת פיברוזיס כבדית.

(כב)בדיקת פיברוסקאן לקביעת רמת פיברוזיס כבדית.

(כג)בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן HLA B*5701 ברזולוציה נמוכה בנשאי HIV, בעבור נשאי HIV במטרה לבחון רגישות לתרופה Abacavir.

(כד)בדיקה גנטית לאיתור נשאות הגן HLA B*5701 ברזולוציה גבוהה בנשאי HIV, בעבור נשאי HIV במטרה לבחון רגישות לתרופה Abacavir, למטופלים שנמצאו חיוביים לבדיקה ברזולוציה נמוכה.

(כה)בדיקת ROS1 rearrangement להתאמת הטיפול במעכב ROS בחולה סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC.

(כו)בדיקת PDL1 המיועדת לאלה:

(1)חולי סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC;

(2)התאמת הטיפול ב־Durvalumab בחולה סרטן שלפוחית השתן בקו טיפול מתקדם;

(3)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן בדרכי השתן (urothelial) מתקדם מקומי או גרורתי ineligible cisplatin;

(4)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן צוואר רחם חוזר או גרורתי;

(5)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן שד מתקדם מקומי לא נתיח או גרורתי מסוג negative triple;

(6)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן בדרכי השתן שחדר את שכבת השריר (MIUC);

(7)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן ריאה מסוג NCSLC בשלב מחלה II או III נתיח;

(8)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן צוואר רחם עיקש (persistent) או חוזר;

(9)התאמת הטיפול במעכב Checkpoint בחולה סרטן דרכי שתן מתקדם מקומי או גרורתי, אשר מחלתם לא התקדמה בקו ראשון;

(10)לחולים המועמדים לטיפול קו ראשון בסרטן ושט מסוג תאי קשקש (ESCC) לא נתיח, מתקדם או גרורתי, בשילוב עם כימותרפיה.

(כז)בדיקה לאבחון מוטציה סומטית מסוג BRCA במצבים האלה:

(1)התאמת טיפול במעכב PARP בחולה בסרטן שחלה עם מחלה חוזרת רגישה לפלטינום שלא נמצאה נשאית למוטציה מולדת ב־BRCA;

(2)התאמת טיפול במעכב PARP כטיפול אחזקה בקו ראשון בחולה סרטן שחלה אפיתליאלי או סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני;

(3)חולים המועמדים לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס שמחלתם התקדמה לאחר טיפול קודם ב־Enzalutamide או Abiraterone.

(כח)בדיקת MSI או בדיקת dMMR להתאמת טיפול במעכב Checkpoint בחולה עם גידול מתקדם לא נתיח או גרורתי באבחנות האלה:

(1)סרטן קולורקטאלי;

(2)סרטן ריאה מסוג SCLC;

(3)סרטן מרה ודרכי מרה;

(4)סרטן ושט;

(5)סרטן גסטרי ו־junction GE;

(6)סרטן לבלב;

(7)סרטן מעי דק;

(8)סרטן שד גרורתי מסוג HER2 חיובי;

(9)סרטן שד מסוג HR (Hormone Receptor) חיובי;

(10)סרטן שד מסוג Negative Triple;

(11)סרטן רחם;

(12)סרטן בלוטת התריס;

(13)סרטן ערמונית;

(14)סרקומה;

(15)אנדוקרצינומה רטרופריטונאלית;

(16)סרטן נוירואנדוקריני;

(17)מזותליומה;

(18)קרצינומה אדרנוקורטיקלית;

(19)סרטן צוואר הרחם;

(20)סרטן שחלה;

(21)סרטן מוח;

(22)סרטן בבלוטות הרוק;

(23)סרטן האשכים;

(24)סרטן של האמפולה על שם ווטר (Vater).

(כט)בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף של גידולים סולידיים להתאמת טיפול במצבים האלה:

(1)חולי סרטן ריאה מסוג NSCLC מתקדם או גרורתי;

(2)חולי סרטן מעי גס וחלחולת גרורתי;

(3)חולי סרטן שלפוחית שתן גרורתי;

(4)חולי סרטן ממקור לא ידוע (CUP) גרורתי;

(5)חולי סרטן בלוטת תריס גרורתי;

(6)סרטן גרורתי של הקיבה והמעי מסוג סרקומה – Gastrointestinal Stromal Tumor (GIST);

(7)סרטן גרורתי של דרכי המרה כולנגיוקרצינומה;

(8)סרטן גרורתי של הערמונית;

(9)סרטן גרורתי של המעי הדק;

(10)סרטן גרורתי של הוושט (אנדוקרצינומה) ומעבר ושט קיבה (GEJ);

(11)סרטן גרורתי של יותרת הכליה Adrenocortical Carcinoma;

(12)סרטן שד Triple Negetive גרורתי לנשים עם בדיקת PD-L1 שלילית;

(13)גידולים גרורתיים נדירים;

(14)גידולים סולידיים והמטולוגיים ממאירים בילדים ומתבגרים עד גיל 25;

(15)חולי סרטן רירית רחם מתקדם או גרורתי או בסיכון גבוה להישנות.

(ל)בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף של גידולים סולידיים לקביעת אבחנה או התאמת טיפול במצבים האלה:

(1)סרקומה של רקמה רכה במחלה גרורתית או לא נתיחה;

(2)גידולי מוח.

(לא)בדיקת FGFR להתאמת הטיפול במעכב FGFR בחולה סרטן דרכי שתן (urothelial) מתקדם מקומי או גרורתי, שמחלתו התקדמה.

(לב)בדיקת NTRK לצורך בדיקת התאמת הטיפול במעכב NTRK במצבים האלה:

(1)ילדים עם ממאירות סולידיות, שמחלתם מתקדמת מקומית או גרורתית;

(2)מבוגרים עם ממאירות סולידיות, שמחלתם גרורתית או שטיפול בהסרה כירורגית יביא לתחלואה חמורה.

(לג)בדיקת aquaporin-4 בחולי NMOSD המועמדים לטיפול ב־Satralizumab.

(לד)בדיקת CYP2C9 לחולים בטרשת נפוצה המועמדים לטיפול ב־siponimod.

(לה)בדיקת ADAMTS-13 להתאמת הטיפול ולמעקב אחר חולי aTTP המטופלים ב־Caplacizumab.

(לו)בדיקת מוטציה מסוג PIK3CA לצורך בדיקת התאמת הטיפול בחולי סרטן שד מתקדם המועמדים לטיפול ב־Alpelisib.

(לז)בדיקת סטטוס Homologous Recombination Deficiency (HRD) לצורך בדיקת התאמת הטיפול במעכב PARP בחולה סרטן מתקדם מסוג שחלה אפיתליאלי, חצוצרות או פריטונאלי ראשוני בלא מוטציה מסוג BRCA.

(לח)בדיקת HLA לצורך בדיקת התאמת הטיפול ב־Tebentafusp בחולה במלנומה לא נתיחה או גרורתית של ענביית העין.

(לט)בדיקת פרופיל מולקולרי לצורך אבחון וקבלת החלטה להשתלת מח עצם, במחלות ההמטולוגיות האלה:

(1)Acute myeloid leukemia;

(2)Acute lymphoblastic leukemia;

(3)Myelodysplastic syndrome;

(4)Myeloproliferative neoplasm – חולי מיאלופיברוזיס ראשוני או משני;

(5)כשל של מח עצם.

(מ)בדיקה לאבחון חסר פעילות האנזים (Dihydropyrimidine Dehydrogenase DPD) בחולים המועמדים לטיפול בתרופות ממשפחת הפלואורופירימידינים.

4.תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ד, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3

רפואה גרעינית –

(א)מכלול הדגמות במערכות שונות, כגון –

(1)מיפוי לב;

(2)מיפוי עם פיברינוגן מסומן;

(3)אנגיוגרפיה;

(4)ספקטליום;

(5)הדמיית גידולים עם סומטוסטטין;

(6)בדיקת דימות באמצעות FDG במכשיר PET בהתוויות האלה:

(א)לחולים בסרטן ריאה מסוג non small cell;

(ב)לחולים בסרטן הקולון רקטום;

(ג)לחולים בלימפומה;

(ד)לחולים במלנומה ממאירה;

(ה)לחולות בסרטן צוואר הרחם;

(ו)לחולים בסרטן ראש־צוואר;

(ז)לחולים בסרטן הוושט;

(ח)לחולים בסרטן התירואיד;

(ט)לחולים בסרטן השד;

(י)לחולים בסרטן שחלה;

(יא)לחולים בסרקומות (יואינג, אסטאוגנית, רקמות רכות);

(יב)לחולים בנוירובלסטומה;

(יג)לחולים בסרטן המוח;

(יד)איתור מוקד אפילפטי בחולה המועמד לניתוח להסרת המוקד האפילפטי;

(טו)לחולים בסרטן אשכים;

(טז)לחולים עם מיאלומה נפוצה;

(יז)לחולי סרטן (קרצינומה) ממקור לא ידוע;

(יח)לחולים בסרטן קיבה;

(יט)לחולים בסרטן האנוס;

(כ)לחולים בסרטן הפלאורה;

(כא)לחולים בסרטן הערמונית;

(כב)לחולים בסרטן לבלב;

(כג)לחולים בסרטן כליה;

(כד)לחולים בסרטן שלפוחית השתן;

(כה)לחולות בסרטן הרחם;

(כו)לחולות בסרטן העריה;

(כז)לחולים עם תסמונות פאראניאופלסטיות;

(כח)לחולים עם מצבים מורכבים של זיהום ודלקת;

(כט)לחולים עם ממאירות של הכבד;

(ל)לחולים עם ממאירות של כיס מרה ודרכי מרה;

(7)בדיקת דימות באמצעות מכשיר PET CT עם F-Dopa18 לצורך גילוי גידולים נוירואנדוקריניים.

(ב)מערכת האנדוקרינית, כגון –

(1)מיפוי אדרנל;

(2)מיפוי תירואיד;

(3)מיפוי פארתירואיד;

(4)זיהוי גרורות.

(ג)מערכת העיכול, כגון –

(1)תבחין שילינג;

(2)תבחיני תת־ספיגה;

(3)ספיגת סידן;

(4)רפלוקס בושט;

(5)מיפוי לדימום במערכת העיכול;

(6)מיפוי דרכי מרה;

(7)מיפוי כבד וטחול;

(8)מיפוי בלוטות רוק.

(ד)מערכת המין והשתן, כגון –

(1)מיפוי כליה דינמי;

(2)קביעת קצב פינוי;

(3)מיפוי אשכים;

(4)פוסטולוגרפיה;

(5)אורטרוגרפיה;

(6)היסטרוסלפינגוגרפיה.

(ה)מערכת ההמטופואיטית, כגון –

(1)נפח פלזמה;

(2)הישרדות כדוריות הדם;

(3)מיפוי מוח העצם;

(4)פרוקינטיקה.

(ו)מערכת המוסקולוסקלטלית, כגון –

(1)מיפוי עצמות (גליום וטכנציום);

(2)מיפוי עם גליום;

(3)מיאלוגרפיה;

(4)בדיקת צפיפות העצם מסיבות רפואיות בלבד, כגון: במחלה ממארת, בטיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים ובהפרעה בפעילות הפארתירואיד, ואי ספיקת כליות קשה;

(5)בדיקת צפיפות עצם בשיטת DEXA במקרים אלה:

(א)לנשים וגברים מעל גיל 60 – אחת ל־5 שנים;

(ב)לנשים שגילן מעל 50 – אחת לשנתיים ובהתקיים אחד מאלה:

(1)שבר קיים;

(2)שבר אוסטיאופורוטי בקרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה;

(3)BMI‏ (Body Mass Index) נמוך מ־19;

(4)לנשים המקבלות טיפול בתרופות ALENDRONATE SODIUM או RALOXIFENE או RISEDRONATE SODIUM על פי ההוראות שנקבעו בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995;

(ב1)לגברים שגילם מעל 50 – אחת לשנתיים ובהתקיים אחד מאלה:

(1)שבר קיים;

(2)שבר אוסטיאופורוטי בקרוב משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה;

(3)BMI‏ (Body Mass Index) נמוך מ־19;

(4)מקבלים טיפול בתרופה Alendronate Sodium על פי ההוראות שנקבעו בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995;

(ג)לנשים או גברים, הלוקים באחת המחלות הכרוכות בסיכון יתר לאוסטיאופורוזיס או המטופלים בתכשיר גלוקוקורטיקואידי במשך שלושה חודשים ומעלה – תבוצע הבדיקה בלא מגבלת גיל ובתדירות שתתאים לכל אחת מהמחלות או לטיפול בתכשיר.

(ז)מערכת העצבים, כגון –

(1)מיפוי מוח;

(2)מחזור הנוזל הצרברוספינלי.

(ח)מערכת הנשימה, כגון –

מיפוי ריאות – ונטילציה, פרפוזיה, ברונכוגרפיה.

(ט)לימפואנגיוגרפיה.

(י)מיפוי גידולים בעיניים.

(יא)מיפוי דרכי הדמעות.

(יב)מיפוי גוף שלם.

5.תיקון: ק״ת תשע״ו

רדיולוגיה טיפולית ואבחנתית –

(א)רדיולוגיה טיפולית, כגון –

(1)רדיותרפיה בממאירויות שונות כולל תירואיד, פארתירואיד, הערמונית, גרורות בעצמות, במערכת עצבים מרכזית;

(2)טיפול על־ידי מחטי אירידיום ורדיואיזוטופים במחלות התירואיד, סרטן הערמונית, פוליציתמיה, מיימת ונוזל פלוירלי עקב ממאירות, ארטריטיס ועוד;

(3)טיפול בקובלט;

(4)טיפול במאיץ קווי;

(5)הקרנות רנטגן שטחיות ועמוקות.

(ב)רדיולוגיה אבחנתית – (צילום, עם ובלי חומר ניגוד, שיקוף וסקירה), כגון –

(1)מינוגרף;

(2)בית־חזה;

(3)בטן;

(4)עצמות ומפרקים;

(5)עמוד שדרה ואגן;

(6)מערות האף, עצמות הפנים, דרכי אויר עליונות;

(7)גולגולת;

(8)אזניים.

(ג)דרכי העיכול, כגון –

(1)ושט;

(2)קיבה;

(3)מעי־דק;

(4)מעי־גס כולל קונטרסט כפול.

(ד)דרכי המרה, כגון –

(1)מילוי דרך הפה של חומר ניגוד;

(2)הזרקה/הזלפה תוך ורידית של חומר ניגוד;

(3)מילוי רטרוגרדי – של חומר ניגוד;

(4)P.T.C, E.R.C.P‏.‎

(ה)דרכי השתן, כגון –

(1)אורוגרפיה תוך ורידית;

(2)מילוי רטרוגרדי.

(ו)שונות –

(1)טומוגרפיה וטומוגרפיה ממוחשבת (CT);

(2)ממוגרפיה;

(3)היסטרו־סלפינגוגרפיה;

(4)אורטרוגרפיה;

(5)פיסטולוגרפיה;

(6)ברונכוגרפיה;

(7)פנאומוגרפיה גולגולת/בטן;

(8)מיאלוגרפיה;

(9)לימפוגרפיה;

(10)אנגיוגרפיה;

(11)אנגיו־קרדיוגרפיה;

(12)אולטרסאונד;

(12א)בדיקת סקר לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטלית בטנית;

בדיקת סקר חד־פעמית באמצעות סונר (אולטראסאונד) ממוקד לאאורטה;

הבדיקה תבוצע בגברים מעשנים או שעישנו בעבר, בגילאי 65 שנים עד 74 שנים;

(13)M.R.I.‎;

(14)ארתרוגרפיה.

6.תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3

פעולות אבחון וטיפול נוספות:

(א)אלרגיה, כגון –

(1)דסנסיטיזציה אקוטית;

(2)היפוסנסיטיזציה;

(3)תבחיני עור כגון תבחינים לרעלנים;

(4)טסטים פרובוקטיבים ברונכיאלים;

(5)תבחין מנטו;

(6)תבחין עור לאלרגנים לפנצילין.

(ב)עירויים וזריקות, כגון –

(1)עירוי דם כולל ערוי משלימי הדם, החלפת פלסמה;

(2)עירוי נוזלים לוריד, הזנה פראנטרלית;

(3)B.C.G.‎;

(4)הזרקות למפרקים, גידים ובורסות;

(5)כימוטרפיה כולל כימוטרפיה ביתית;

(6)הזרקות תוך שריריות, תת עוריות ותוך עוריות;

(7)חיסונים (למעט חיסונים לנוסעים לחוץ לארץ) פעולת החיסון בלבד;

(8)הזרקות ליצירת חסם בעצבים וגנגליונים;

(9)זילוח מבודד לגפה באמצעות חומר הגורם לנמק התאים – למטופלים הלוקים בסרקומה גרורתית מבודדת;

(10)פוטופרזיס חוץ־גופי, בהתקיים אחד מאלה:

(א)המטופל סובל מלימפומה עורית ולא הגיב לטיפול אחר;

(ב)המטופל סובל ממחלת שתל כנגד מאכסן ולא הגיב לטיפול אחר;

(ג)המטופל הוא מושתל לב או לב־ריאה, הסובל מתהליך של דחיית שתל, ולא הגיב לטיפול אחר;

(11)אפרזיס של LDL‏ (LOW DENSITY LIPOPROTEIN) לחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית ובהתקיים אחד מאלה:

(א)החולה הוא הומוזיגוט למחלה, עם ערכי LDL גבוהים מ־‎500 mg/dl;

(ב)החולה הוא הטרוזיגוט למחלה, בלא עדות למחלת לב כלילית אשר למרות טיפול תרופתי מרבי נותר עם ערכי LDL הגבוהים מ־‎300 mg/dl;

(ג)החולה הוא הטרוזיגוט למחלה, עם מחלת לב כלילית אשר למרות טיפול תרופתי מרבי נותר עם ערכי LDL הגבוהים מ־‎mg/dl 200.

(ג)טיפול נמרץ, כגון –

(1)פעולות החייאה במצבי חירום כגון בדום לב, טראומה כשלון לב־ראות;

(2)השתלות קוצב לב טרנסטורקלי;

(3)אינטובציה אנדוטרכאלית;

(4)טיפול נמרץ ליילוד ולפג כולל ניטור מדדים חיוניים והזנה מלאכותית;

(5)טיפול נמרץ כללי כולל סיוע נשימתי;

(6)טיפול היפרברי;

(7)דיאליזה – המודיאליזה, דיאליזה פריטונאלית, דיאליזה ביתית.

(ד)אבחון וטיפול בעקרות, כגון:

(1)תבחינים לצורך בירור עקרות ולצורך הפריה מלאכותית;

(2)טיפול בעקרות;

(3)הפריה מלאכותית – כולל טיפולים להשבחת זרע וטיפול הורמונלי;

(4)טיפולי הפריה חוץ־גופית – ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון ושני, לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים, וכן לאישה בלא ילדים המעוניינת להקים משפחה חד־הורית, וכן לגברים שהם בני זוג שלהם אין ילדים או לגבר בלא ילדים המעוניין להקים משפחה חד־הורית, בתהליך פונדקאות.

(ד1)שימור פוריות לילדות, לנערות ולנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות: השירות יינתן לנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות שעלול לפגוע בפוריותן מבין החלופות האלה:

(1)שימור עוברים;

(2)שימור ביציות;

(3)שימור והשתלה של רקמת שחלה;

הטיפול ניתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.

(ד2)השתלת רקמת שחלה (על רקע ממאירות) למטרת שימור פוריות (עד שני ילדים במשפחה).

(ד3)שימור פוטנציאל הפוריות לנשים עם סיכון מוגבר לאל־וסת מוקדם בהתוויות האלה:

(1)נשים עם רזרבה שחלתית ירודה;

(2)נשים לפני טיפול גונדוטוקסי שלא עקב ממאירות;

(3)נשים המועמדות לניתוח של הסרה של יותר משחלה אחת;

הטיפול יינתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות.

(ה)אבחון מערכת העצבים והשריר, כגון –

(1)ביופסיה משריר;

(2)EMG ומבחני העברה עצבית;

(3)EEG.

(ו)אבחון וטיפול במפרקים, כגון –

(1)מניפולציות;

(2)ארטרוסקופיה.

(ו1)בדיקה ממוחשבת תלת־ממדית של התנועה וההליכה לאבחון והחלטה טיפולית בהפרעות תנועה בילדים הסובלים מאחד מאלה:

(1)מחלות נוירו־אורתופדיות כגון: שיתוק מוחין, Myelomeningocele, ומחלות אחרות;

(2)מחלות נוירולוגיות, קשיי הליכה או הפרעות מוטוריות בהתפתחות;

(3)מחלות אורתופדיות של הגפיים התחתונות, עמוד השדרה והגפיים העליונות.

(ז)פניה לחדר מיון של בית חולים.

(ח)טיפול תרופתי בהרטבה לילית.

(ט)טיפול שיניים בחולים אונקולוגיים לפני ואחרי טיפול כימותרפי/קרינתי.

(י)טיפולי שיניים מיוחדים לחולים עם פגיעה בהתפתחות עצמות הפנים (Hemifacial Microsomia).

(יא)טיפולי שיניים מיוחדים לבעלי פגמים מולדים במשנן (Cleidocranial Dysplasia).

(יב)טיפולי שיניים מיוחדים לבעלי חיך ושפה שסועים.

(יב1)טיפול שיניים לבעלי פגיעה מערכתית מולדת במבנה ובחומר השן – טיפול שיניים משמר ומשקם לשיניים שנפגעו באופן ישיר מהמחלות Dentinogenesis imperfecta,‏ Amelogenesis imperfecta;

הטיפול יינתן למטופלים שלא מלאו להם 25 שנים.

(יב2)טיפול דנטלי מקיף רב־תחומי, עד גיל 30, בחולי תסמונת Treacher Collins –

הטיפול האמור יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;

הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;

הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, אורתודונטיה ושיקום הפה.

(יב3)טיפול דנטלי מקיף רב־תחומי, עד גיל 30, בתסמונות סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת (כגון תסמונות Apart,‏ Crouzon ו־Pfeiffer)

הטיפול יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;

הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;

הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, אורתודונטיה ושיקום הפה.

(יב4)טיפולי שיניים עד גיל 40, לסובלים מחוסר מולד מרובה של 6 שיניים ומעלה –

הטיפול יינתן לאחר אבחון שיבצע רופא או רופא שיניים מומחה;

הטיפול יינתן בידי רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים, כירורגיית הפה והלסתות ושיקום הפה, בעל ניסיון בטיפול בחולים אלה;

הטיפול יכלול סבב טיפולי שיניים הכולל אורתודונטיה ושיקום הפה וכן רפואת שיניים בתחומי מניעה, טיפול משמר, ותותבות אקריליות זמניות.

(יב5)טיפולי שיניים מונעים ומשמרים עד גיל 24 שנים ללוקים בתסמונות נוירו־התפתחותיות המלוות בלקות ביד או בלסת ובלבד שאלה –

(1)יינתנו לאחר אבחון נוירולוג שיציין קיומה של מחלת עצב־שריר או פגיעה מוחית מולדת או נרכשת, נוסף על אחת מהלקויות האלה לפחות:

(א)לקות מוטורית בגפה עליונה;

(ב)הפרעה אוראלית המשרה מחלות דנטליות או פריודונטליות שהיא הפרעה בטונוס שרירי הלסת או אפרקסיה המונעת לעיסה ובליעה תקינים או הפרעה בגזע המוח הגורמת להפרעה בתפקוד עצבים קרניאליים האחראים על תפקוד שרירי הלעיסה והבליעה או נשימת פה;

(2)יינתנו למטופלים שאינם חוסים במוסדות.

(יב6)טיפולים אורתודנטיים (יישור שיניים) מכינים ונלווים לניתוחים אורתודנטיים במטופלים הזכאים לניתוחים במסגרת הסל.

(יב7)טיפולי שיניים מונעים ומשמרים עד גיל 24 שנים ללוקים במוגבלות שכלית התפתחותית, שאינם חוסים במוסדות או מגורים של משרד הרווחה.

(יב8)טיפול דנטלי בחבלות שיניים בילדים, כולל עזרה ראשונה, אבחון, ייעוץ, טיפולים משמרים והרדמה (אם ההפניה להרדמה ניתנת עד 6 חודשים מהחבלה), למעט טיפול משקם שאינו הדבקת והארכה של כותרת, ולמעט אורתודנטיה.

(יג)טיפולים בפצעים קשי ריפוי –

הטיפולים יינתנו לאחר מיצוי הטיפול המקובל בפצעים כאמור בסעיף 19(ב)(3) וזאת לטיפול בפצעים קשי ריפוי על רקע מחלות כרוניות, פצעי לחץ, פצעי טראומה או פצעים שאינם נרפאים כצפוי אחרי ניתוח.

(יד)טיפול כימותרפי בממאירויות בילדים –

טיפולים כימותרפיים בילדים לממאירויות הייחודיות לגיל הילדות ולפי פרוטוקולים מקובלים בעולם.

7.תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשפ״ג־3

מיילדות, כגון –

(א)בדיקת רופא וקביעת הריון.

(ב)מחלה בזמן הריון ומעקב אחר הריון בר־סיכון.

(ג)פנייה לועדה להפסקת הריון וביצוע הפסקת הריון.

(ג1)(נמחק).

(ד)סקירת מערכות עובר.

(ה)אקו לב עובר – (לאחר שעלה חשד למום לב בעובר).

(ו)הרדמה אפידורלית בעת תהליך הלידה.

(ז)בדיקה לזיהוי מוקדם של מומים בעובר.

(ח)בדיקת מי שפיר כאשר הסיכוי לתיסמונת דאון בלידה, הוא מעל 1:380; לפי חלבון עוברי, BHCG אסטריול וגיל האשה.

(ט)בדיקת שקיפות עורפית בהיריון לאבחון תסמונת דאון הבדיקה כוללת בדיקת אולטראסאונד של מדידת עובי השקיפות העורפית (nuchal translucency – NT) עם תיעוד מצולם; הבדיקה תבוצע בין שבוע 0+11 לשבוע 6+13 של ההיריון.

(ט1)בדיקת סקר ביוכימי PAPP-A ו־free beta hCG לנשים הרות בטרימסטר ראשון; הבדיקה תבוצע בין שבוע 0+11 לשבוע 6+13 של ההיריון באמצעות בדיקת דם של האישה לרמות של PAPP-A ו־free beta hCG.

(י)סליל לחסימת חצוצרות למניעת היריון – שימוש באבזר סלילי בטכניקה היסטרוסקופית לסגירת החצוצרות לשם מניעת היריון בנשים שהיריון מהווה סיכון לחייהן, ואשר מסיבות רפואיות לא מתאימות להתערבויות כירורגיות.

8.

פעולות ניתוחיות

(א)ניתנים כל הניתוחים הטיפולים בכל מערכות הגוף.

(ב)השתלות איברים.

(ג)שחזור פלסטי, למעט טיפולים וניתוחים קוסמטיים.

(ד)משתלים פנימיים.

(ה)הרדמה לסוגיה.

9.תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשפ״ג־3

עור ושד – אבחנה, טפול ופעולות ניתוחיות, כגון:

(א)ניקוז מורסה או המטומה –

(1)שאיבה לצורך בדיקה ציטולוגית;

(2)ביופסיות עור מכל סוג;

(3)כריתה של נגעי עור כמו ורוקות, פפילומות, נבוסים ציסטות המנגיומות;

(4)ליפומות, דרמואיד ציסט, פילונידל ציסט;

(4א)פוטותרפיה ופוטוכימותרפיה לטיפול בלימפומה עורית וליכן־פלאנוס;

(5)הסרת גוף זר.

(ב)טפול בכוויות, כולל דברידמנט והשתלות עור.

(ג)תפרים בעור ובתת עור.

(ד)ביופסיות שד, אספירציה של ציסטה, ניקוז מורסה או המטומה.

(ה)כריתת שד, גידול או למפקטומיה. כריתת שד בגבר שלא מסיבות קוסמטיות.

(ו)שחזור שד לאחר כריתה בשל ממאירות.

(ז)פסוריאזיס –

(1)טיפול תרופתי;

(2)שהייה בים המלח;

(3)טיפול ”פובה“;

הערה – לא תינתן השתתפות לטיפול בים המלח ולטיפול ”פובה“ באותה שנה.

(ח)טיפולי ”פובה“ לחולי ”ויטיליגו“.

(ט)פאה משיער טבעי לחולי אלופציה אראטה טוטאליס או אוניברסליס.

10.תיקון: ק״ת תש״ע, ק״ת תשפ״ג־3

מערכת השלד והשרירים – אבחנה, טפול ופעולות ניתוחיות כגון:

(א)כף יד ושורש כף יד, כגון –

(1)קטיעה;

(2)ארטרודזיס;

(3)ארטרופלסטיקה;

(4)ארטרוסקופיה;

(5)ארטרוטומיה;

(6)נטילת ביופסיה מעצמות, ממפרק או משריר;

(7)דקומפרסיה של העצב המדיאני או עצבים אחרים;

(8)חתכים וניקוז במקרי אוסטאומיאליטיס;

(9)סינובקטומיה כימית או ניתוחית;

(10)חתך בפסיה או גידים;

(11)מניפולציה של כף היד ושרש כף היד;

(12)אוסטאוטומיה;

(13)טפול בפסוידוארטרוזיס;

(14)רקונסטרוקציה של העצמות, ליגמנטים, עצבים, גידים, ראימפלנטציה;

(15)שחרור גידים;

(16)רדוקציה של שברים בעצמות כף היד ושרש כף היד.

(ב)אמה ומרפק, כגון –

(1)קטיעה;

(2)ארטרודזיס;

(3)ארטרוסקופיה;

(4)אספירציה;

(5)הזרקה למפרק או לגיד או לבורסה;

(6)ביופסיה;

(7)דקומפרסיה ודנרווציה;

(8)ניקוז;

(9)מניפולציה;

(10)אקסיזיה של בורסה באולקרנון;

(11)סינובקסומיה;

(12)כריתה של גידולים ברקמה רכה או העצם;

(13)רקונסטרוקציה;

(14)רדוקציה של דיסלוקציות;

(15)טיפול בשברים של עצמות האמה והמרפק;

(16)נתוחי החלפת מפרקים.

(ג)כתף, זרוע ובית החזה, כגון –

(1)קטיעה;

(2)ארטרודזיס;

(3)ארטרוסקופיה;

(4)שאיבת נוזל;

(5)הזרקה למרפק;

(6)ביופסיה;

(7)כריתה וניקוז;

(8)מניפולציות;

(9)אקסיזיה של עצמות;

(10)סינובקטומיה;

(11)כריתת בורסות;

(12)מניסקוטומיה;

(13)רקונסטרוקציה של עצבים. שרירים ורקמה רכה;

(14)רדוקציה ותיקון שברים ודיסלוקציות בעצמות הכתף, היד ובית החזה;

(15)רדוקציות סגורות ורדוקציות ניתוחיות פתוחות;

(16)נתוחי החלפת מפרקים.

(ד)גולגולת ומנידבולה, כגון –

(1)ארטרופלסטיקה;

(2)שחזור פלסטי, למעט ניתוחים קוסמטיים;

(3)ביופסיה;

(4)כריתה וניקוז;

(5)ניתוחים אורביטו־קרניאליים;

(6)אקסיזיות;

(7)רדוקציה וטפול בשברים בגולגולת ובלסת התחתונה;

(8)טיפול בדיסלוקציות.

(ה)עמוד השדרה, כגון –

(1)דקומפרסיה;

(2)דיסקוטומיה;

(3)למינקטומיה;

(4)אקספלורציה אחורית;

(5)פתיחת דורה;

(6)ניקוז (באוסטאומיאליטיס) מניפולציה;

(7)חיתוך עצמות, שרירים, רקמה רכה;

(8)אוסטאוטומיה;

(9)הכנסת שתלים לעמוד השדרה;

(10)רדוקציה של שברים ונקעים;

(11)VEPTR – מערכת מודולרית להרחבת צלעות בתינוקות וילדים עם תסמונת בית חזה לא מספק (thoracic insufficiency syndrome) שבהם התפקוד הריאתי פגום, באופן משני למומי לידה של איחוי או חוסר צלעות ועקמת, לצורך התפתחות תקינה של עמוד השדרה;

(12)חגורת גב (מחוך) לטיפול בעקמת של עמוד השדרה, אצל ילדים לפני סיום הגדילה, במקרים אלה:

(א)עקמת אידיופטית קלה עד בינונית של עמוד השדרה;

(ב)קיפוזיס אידיופתי;

(ג)עקמת לאחר טראומה לעמוד השדרה או לאחר גידולים או זיהומים;

(ד)עקמת מולדת;

(ה)עקמת על רקע מחלה נוירומוסקולרית.

(ו)אגן הירכיים ומפרקי הירכיים, כגון –

(1)אמפוטציה;

(2)ארטרודזיס;

(3)ארטרופלסטיקה;

(4)ארטרוסקופיה של מפרק הירך;

(5)ארטרוטומיה;

(6)ניקוז ושאיבה;

(7)ביופסיות;

(8)דנרבציה;

(9)מניפולציות;

(10)אקסיזיות;

(11)אוסטאוטומיה;

(12)רדוקציה וטיפול בנקעים ובשברים;

(13)סד לפריקה התפתחותית במפרקי הירכיים Developmental Dysplasia Of Hip (DDH).

(ז)ירך וברכיים, כגון –

(1)אמפוטציה;

(2)ביופסיה;

(3)חיתוך וניקוז (כגון אוסטאומיאליטיס), כריתת עצם, שריר, רקמה רכה;

(4)ניתוחי רקונסטרוקציה;

(5)ניתוחי רדוקציה של שברים ונקעים;

(6)כריתת מניסקוס;

(7)החלפת מפרקים;

(8)שאיבה או הזרקת מפרק הברך.

(ח)שוק, כף הרגל ושרש כף הרגל, כגון –

(1)אמפוטציות;

(2)ביופסיות;

(3)דקומפרסיה, חיתוך וניקוז;

(4)טיפול בפסוידוארוזיס;

(5)אוסטאוטומיה;

(6)רדוקציה של שברים ונקעים;

(7)ארטרוסקופיה;

(8)ארטרוטומיה;

(9)הזרקה למפרקים הנ״ל;

(10)סד לכף רגל קלובה (club foot).

11.תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3

מערכת הנשימה – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –

(א)נזופרינקס –

(1)ביופסיה;

(2)כריתת נגעים וגידולים;

(3)גלוסוטומיה;

(4)אנדוסקופיה של דרכי אויר העליונות.

(ב)אף –

(1)ניקוז מורסה והמטומה;

(2)כריתת פוליפים;

(3)ביופסיות;

(4)סילוק גוף זר;

(5)רינופלסטיקה לשם תיקון שפה שסועה;

(6)טיפולים בדימומים מהאף;

(7)יישור מחיצה;

(8)בדיקת פוטנציאל ממברנת האף במטופל שקיים לגביו חשד כי הוא לוקה במחלת לייפת כיסתית (סיסטיק פיברוזיס), על אף אי גילוי המחלה בבדיקות גנטיות או במבחן זיעה.

(ג)סינוסים –

(1)שטיפה וניקוז;

(2)סינוסקטומיה;

(3)סגירת פיסטולות.

(ד)גרון –

(1)אנדוסקופיה;

(2)כריתת גרון עם או בלי כריתה חלקית או שלמה של בלוטת התירואיד;

(3)לרינגופלסטיקה;

(4)הסרת פוליפים ויבלות ממיתרי הקול;

(5)השתלת תותב דיבור, אחזקתו והחלפתו לחולים שעברו כריתת גרון שלמה עקב ממאירות;

(6)מכשיר דיבור אלקטרוני לאחר כריתת גרון שלמה – לחולים לאחר כריתת גרון אשר בעקבות מצבם הפיסי או הטיפול האונקולוגי לא יכולים להשתמש בתותב דיבור;

(7)שסתום דיבור לחולים לאחר פיום קנה (טרכאוסטומיה).

(ה)קנה הנשימה והברונכים –

(1)ברונכוסקופיה עם או בלי ביופסיות;

(2)שאיבות והזרקת חומר ניגודי;

(3)אספירציות;

(4)חיתוך קנה;

(5)החדרת צינור לקנה;

(6)כריתת קנה הנשימה;

(7)כריתת הקרינה.

(ו)דופן בית־החזה ומדיאסטינום –

(1)כריתת גידולים;

(2)כריתת צלעות;

(3)כריתת הסטרנום;

(4)פיקסציה של בית־החזה;

(5)טורקופלסטיקה;

(6)ביופסיות;

(7)מדיאסטינוסקופיה;

(8)מכשיר משעל בעבור חולים במחלות ניוון ופגיעה בשרירים או עצבים (מחלות נוירומוסקולריות), הגורמות לפגיעה משמעותית בדופן בית החזה ותנועת הסרעפת, שבהם מתקיים קושי בביצוע פעולת שיעול אפקטיבית (על רקע היחלשות השיעול ופעולות ריאה נלוות), וצבירת הפרשות בדרכי הנשימה בלא אפשרות לנקזן באופן יעיל;

(9)מערכת לקיצוב חשמלי של הסרעפת, הטכנולוגיה תינתן לעונים על אחד מאלה:

(א)מטופלים עם פגיעה בעמוד שדרה צווארי, הגורמת להגבלה בנשימה ותלות בהנשמה חיצונית;

(ב)חולי ALS עם הגבלה בנשימה והנזקקים לתמיכה נשימתית.

(ז)ריאות וקרום הריאה –

(1)אספירציה אבחנתית;

(2)ניקוז;

(2א)סיוע ביתי בניקוז ריאתי לחולים אלה:

(א)חולי לייפת כיסתית;

(ב)חולי PCD (primary ciliary dyskinesia);

(ג)חולי דיסאוטונומיה משפחתית (FD);

(ד)חולי Ataxia Telangiectasia (AT);

(3)הכנסת חומר כמוטרפי או סקלרוזנטי;

(4)אנדוסקופיות;

(5)ביופסיה מהראיה;

(6)ביופסיה מהפלוירה;

(7)ניקוז נוזל פלוירלי או פנוימטורקס;

(8)דקורטיקציה של הריאה;

(9)כריתת ריאה עם או בלי דיסקציה של בלוטות המדיאסטינום;

(10)לובקטומיה;

(11)כריתת סגמנט ריאתי;

(12)בולקטומיה;

(13)כריתת פלוירה;

(14)השתלת ריאות;

(15)טיפול במשאבה לחולים ביתר לחץ ריאתי המקבלים טיפול בתכשיר REMODULIN בהתאם למסגרת הכללתו בסל;

(16)מכשירי אינהלציה לתרופות ייעודיות לסיסטיק פיברוזיס (CF) ו־Primary Ciliary Dyskinesia (PCD);

(17)מכשירים מסוג Technology Mesh Vibrating (VMT) יינתנו לחולים שהם אחד מאלה:

(א)ילדים עד גיל 18 שנים החולים בלייפת כיסתית (CF);

(ב)בגירים חולי CF או PCD המטופלים בתרופות אשר יכולות להינתן רק באמצעות מכשיר מסוג זה.

(ח)תיפקודי ריאות.

(ט)בדיקת EGFR לצורך אבחון חולי סרטן ריאה המועמדים לטיפול ב־TKIs.

(י)שירותי שיקום ריאתי:

(1)חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) –

(א)סדנת שיקום ריאתי תינתן בתדירות של אחת לשנה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית (COPD) קשה (דרגה 3 עד 4 לפי דירוג GOLD);

(ב)סדנת שיקום ריאתי תינתן לחולים עם מחלת ריאות חסימתית (COPD) בדרגה בינונית ומעלה (דרגה 2 ומעלה לפי דירוג GOLD) לפני ניתוח חזה ובטן ולאחריו;

(2)שיקום ריאתי לחולים הנמצאים ברשימת המתנה להשתלת ריאה;

(3)שיקום ריאתי לחולים לאחר השתלת ריאה;

(4)סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולי יתר לחץ דם ריאתי עורקי (קבוצה 1 של ארגון הבריאות העולמי);

(5)סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולים עם ברונכיאקטזות;

(6)סדנת שיקום ריאתי בתדירות של אחת לשנה לחולים עם מחלת ריאה אינטרסטיציאלית.

12.תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ד, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5

מערכת לב־ריאה וכלי דם – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –

(א)הלב וקרום הלב –

(1)מסג׳ לב – סגור ופתוח;

(2)אספירציה מהפריקרד;

(3)הזרקת חמרים סקלרוזנטיים לפריקרד;

(4)ביופסית פריקרד;

(5)פריקרדיאקטומיה;

(6)קרדיוטומיה עם אקספלורציה;

(7)אבלציה של הצרור ע״ש היס;

(8)אבלציה על־ידי גלי רדיו;

(9)כריתת גידול החדר;

(10)כריתת אנאוריזמה של הסינוס ע״ש ולסלווה;

(11)אנדארטרקטומיה של העורקים הכליליים;

(12)ניתוחים לתיקון מומים מולדים של הלב וכלי הדם ולרבות ניתוח לתיקון מומים מולדים במחיצות הלב באמצעות התקנים מלאכותיים;

(13)השתלת לב;

(14)שוק חשמלי קרדיאלי;

(15)צינטור הלב כולל מבחנים המודינמיים, זרימה ומטבוליים שמאלי, לב ימני ומיהול על־ידי צבע;

(16)תפוקת הלב;

(17)תבחיני מאמץ בעת צינטור;

(18)תבחין לתיפקוד לב ריאה;

(19)איזוטופים בעת צינטור;

(20)אנגיוגרפיה כולל בעקבות ניתוחי מעקף;

(21)תומכנים ותומכנים עורקיים כליים משחררי תרופה;

(22)מבחנים אלקטרופיסיולוגיים וקיצוב הלב;

(23)מיפוי אנדוקרדיאלי;

(24)הכנסת אלקטרודה אנדוקרדיאלית זמנית, ומיקומה;

(25)השתלת קוצב לב;

(26)ביופסיה אנדומיוקרדיאלית;

(27)אלקטרוקרדיוגרפיה;

(27א)קלט אלקטרוקרדיוגרפיה אוטומטי מושתל תת־עורי –

(א)לאחר מיצוי בירור של סינקופה;

(ב)בהמלצת קרדיולוג המתמחה באלקטרופיסיולוגיה;

(28)הולטר;

(29)מבחן מאמץ על־ידי דיפירידמול־טליום;

(30)קרדיוביפר;

(31)קרדיוגרפיה בלתי פולשנית כגון: אקו׳, אקו׳ דופלר;

(32)אבחנה, טפול ומעקב אחר חולי לב;

(33)שיקום חולי לב – לאחר שחרור מבית החולים;

(34)מכשיר עזר לחדר השמאלי של הלב –

(א)לחולים שנמצאו מועמדים כשירים להשתלת לב ומצבם הידרדר באופן שחייב אשפוז ותמיכה בקטכולאמינים או בבלון אינטרה־אאורטלי;

(ב)לחולי אי־ספיקת לב סופנית שאינם מיועדים להשתלת לב – כטיפול קבע ארוך טווח;

(34א)מערכת לב מלאכותי לחולים עם אי־ספיקת לב דו־חדרית המועמדים להשתלה, כגישור לפני השתלה;

(35)בדיקת אקו לב במאמץ עם דובוטמין;

(36)מערכת קיצוב דו־חדרית לטיפול בחולה הסובל מאי ספיקת לב קשה למרות טיפול קונבנציונלי מיטבי (הכולל: טיפול תרופתי, רהוסקולריזציה ותיקון בעיות מסתמיות) ועונה על כל התנאים האלה:

(א)דרגה תפקודית III-IV;

(ב)תפוקת לב (LVEF) נמוכה מ־35%;

(ג)הגדלת חדר שמאל (55 מ״מ < LVEDD בבדיקת אקו);

(ד)הפרעת הולכה חשמלית המתבטאת ברוחב QRS של 130 מילי/שניות ומעלה;

(37)סוגר אוזנית לעלייה שמאלית בלב, בחולים הסובלים מפרפור עליות, כמפורט להלן:

(א)חולים הסובלים מפרפור עליות המצויים בסיכון גבוה לשבץ מוחי ואינם יכולים להיות מטופלים בנוגדי קרישה;

(ב)חולים הסובלים מפרפור עליות, המצויים בסיכון בינוני־גבוה לשבץ מוחי (CHADS2 score בדרגה 2 ומעלה) ושאינם יכולים להיות מטופלים בנוגדי קרישה ושסבלו מאירוע דימום משמעותי עם או בלי נוגדי קרישה.

(ב)מסתמי לב –

(1)וולווטומיה;

(2)אנולופלסטיקה;

(3)החלפת מסתמים;

(4)רזקציות של שריר החדר;

(5)אאורטופלסטיקה;

(6)השתלת מסתם אאורטלי בשיטה מלעורית בחולים בסיכון גבוה;

(7)השתלת מסתם ריאתי בגישה מלעורית על רקע מום מולד;

(8)התקן קליפ לתיקון דלף מיטרלי בגישה מלעורית לחולים עם mitral severe regurgitation שהם בעלי סיכון גבוה לניתוח; הטיפול מיועד לחולים עם דלף מיטרלי קשה (severe MR) הנמצאים בסיכון ניתוחי גבוה או שאינם מתאימים לניתוח ושמבנה המסתם שלהם מתאים לתיקון באמצעות ההתקן;

(9)תיקון דלף במסתם הטריקוספידלי באמצעות קירוב עלי המסתם בגישה מלעורית; הטיפול מיועד לחולים עם אי־ספיקת לב בלא עדות למחלה מיטראלית משמעותית, למרות מיצוי הטיפול התרופתי לאי־ספיקת לב ושאינם מתאימים לניתוח על רקע גורמי סיכון.

(ג)עורקים –

(1)החדרת עירוי לעורק להחלפת נוזלים או כימותרפיה;

(2)ארטריוטומיה;

(3)תפירת עורקים;

(4)קשירת עורקים;

(5)ארטריופלסטיקה;

(6)אנדארטרקטומיה;

(7)ניתוחי האאורטה ולרבות טיפול תוך עורקי במפרצת של אב העורקים באמצעות תומך שתל (STENT);

(7א)טיפול תוך עורקי, בתומך שתל, במפרצת של אב־העורקים בחזה, בכל אחד ממצבים אלה:

(א)מפרצת של האאורטה;

(ב)קרע של האאורטה;

(ג)דיסקציה של האאורטה;

(8)ניתוחי אנאוריזמות במערכות הקרדיווסקולרית;

(9)ניתוחי מעקפים בכלי הדם פריפרים כגון: אאורטו־איליאק, איליו פמורל;

(10)ניקור עורק;

(11)קנולציה של כלי הדם.

(ד)ורידים –

(1)כריתת פיסטולה או אנאוריזמה;

(2)סגירה של ורידים ודליות – ספנוס, פמורל, פופליטאל, ג׳וגולר, איליאק;

(3)קשירה גבוהה וקילוף דליות (למעט טיפולים קוסמטיים);

(4)ניתוחי וריד חלול עליון ותחתון;

(5)אמבולקוטמיה ריאתית;

(6)טרומבקטומיה;

(7)מעקף ספלנו־רנלי ו־Porto caval;

(8)התקנת אנסטומוזות כולל התקנת שנט לדיאליזה;

(9)טיפולים בדליות וורידים למעט טיפולים קוסמטיים;

(10)ניקור ורידי;

(11)ונסקציה;

(12)הכנסת קטטר היקמן והוצאתו;

(13)פיקוח על טיפול נגד קרישה;

(14)Continuous Enhanced Circulation Therapy למניעת Venous Thromboembolism (VTE) לחולים העוברים ניתוחי החלפת ירך או ברך שבהם יש הוריית נגד לטיפול בנוגדי קרישה.

(ה)טחול ומח עצם –

(1)אספירציה מהטחול או מח עצם;

(2)ביופסיות;

(3)כריתת טחול ניקוז;

(4)ביופסיה וכריתת בלוטות לימפה;

(5)השתלת מוח עצם, למעט השתלה בשיטה של הפרדת תאי אב;

(6)השתלת מוח עצם, בשיטה של הפרדת תאי אב, במקרים אלה:

(א)המטופל מאובחן כחולה בלוקמיה, זקוק להשתלת מוח עצם ולא נמצא לו תורם מתאים;

(ב)המטופל סובל ממחלה גנטית מסכנת חיים, זקוק להשתלת מוח עצם ולא נמצא לו תורם מתאים;

(7)שימור דם טבורי למשפחות בסיכון שבהן יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אבחנה ידועה של מחלה המטואונקולוגיה או כשל של מח העצם bone marrow failure הניתנת לטיפול על ידי השתלת מח עצם.

13.תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3

מערכת העיכול – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –

(א)חלל הפה והלוע – למעט שיניים וחניכיים, אלא אם כן הם מהווים שלבהכרחי ומציל חיים על־פי קביעה רפואית

(1)ניקוז מורסה והמטומה;

(2)ביופסיה;

(3)קשירת לשון;

(4)כריתת לזיות;

(5)כריתת לשון מלאה או חלקית;

(6)אובולקטומיה;

(7)טיפול בחיך שסוע;

(8)סגירת פיסטולות;

(9)פרינגופלסטיקה;

(10)כריתת לוע חלקית;

(11)כריתת לוע וגרון עם [כך במקור] בלי כריתת תירואיד;

(12)נתוח לתירוגלוסל רקס;

(13)טונסילקטומיה;

(14)אדנואידקטומיה;

(15)הרדמה לצורך טיפולי שיניים במקרים מיוחדים כגון: חולי נפש, שיתוק מוחין, תסמונת דאון וחולי לב המקבלים קומדין;

(16)טיפול בפתולוגיה ראשונית בלבד של מפרק הלסת, למעט בעיות הנובעות מהשיניים;

(17)ניתוחים אורטוגנטים – רק אלו המתחייבים מהפרעה תיפקודית קשה.

(ב)בבלוטות הרוק והשפתיים –

(1)סיאלוליטוסמיה;

(2)פעולות בבלוטות הרוק;

(3)ביופסיה;

(4)כריתה חלקית או מלאה של השפתיים;

(5)מפוי בלוטת הרוק.

(ג)ושט –

(1)אזופגוסקופיה;

(2)הרחבת הושט;

(3)הזרקת לדליות בושט;

(4)אזופגוסטומיה;

(5)כריתת דליות בושט;

(6)כריתת דיברקטיקולום;

(7)כריתת ושט חלקית;

(8)מיוטומיה;

(9)רקונסטרוקציה של הושט;

(10)טיפולי היאטוס הרניה;

(11)נתוח לסטריקטורה;

(12)תיקון קרעים בושט;

(13)אזופגו־גסטרוסטומיה;

(14)סגירת פיסטולות;

(15)תיפקודי תנועת הושט;

(16)תיפקודי חומצת הושט.

(ד)קיבה –

(1)אנדוסקופיות;

(2)גסטרוסטומיה;

(2א)התקן גסטרוסטומיה מסוג כפתור לחולים הזקוקים להזנה ממושכת דרך גסטרוסטומיה ושחולים באחת ממחלות אלה:

(א)דיסאוטונומיה משפחתית;

(ב)סיסטיק פיברוזיס;

(ג)מחלת קרוהן;

(ד)קוליטיס אלצרטיבית;

(ה)מחלה מטבולית;

(ו)תסמונת דאון;

(ז)מחלת אגירה של גליקוגן (מסוג 1 או 2);

(ח)שיתוק מוחין;

(ט)מחלה נוירומוסקולריות;

(י)מחלה המתבטאת בפרכוסים בלתי נשלטים;

(יא)מום מולד או נרכש, או כל תסמונת אחרת;

(3)פילורומיוטומיה;

(4)ביופסיות;

(5)גסטרקטומיה מלאה או חלקית;

(6)וגוטומיה – מלאה או סלקטיבית;

(7)פילורופלסטיקה;

(8)גסטרואנטרוסטומיה;

(9)כריתת קיבה מסיבות השמנה תיעשה רק לצורך טיפול מציל חיים;

(10)גסטרודואודנוסטומיה;

(11)סגירת פיסטולית;

(12)שטיפת קיבה;

(13)מבחני הפרשת הקיבה;

(14)גסטרופלסטיה לפרוסקופית לטיפול בהשמנת יתר חולנית של חולים בעלי BMI‏ (Body mass index) גבוה –

(א)מ־40, לאחר כישלון של ניסיון ממשי לירידה במשקל;

(ב)מ־35, הסובלים ממחלות הנובעות ממשקלם כגון יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית או הפסקת נשימה.

(ה)מעיים –

(1)אנדוסקופיות – קיבה ותריסריון, ומעי לארכו;

(2)דילטציות של חסימות;

(3)כריתת פוליפים;

(4)קואגולציה;

(5)אנטרוטומיה;

(6)איליאוסטומיה;

(7)לפרוסקופיה;

(8)קולוסטומיה;

(8א)ניקוז הפרשות של חולי סטומה בציוד מתכלה;

(9)צקוסטומיה;

(10)אנטרו־אנטרוסטומיה;

(11)רזקציות במעיים;

(12)תיקון פיסטולות;

(13)כריתת מעי;

(14)טיפול בחסימת מעיים כולל באטרזיה של הילוד;

(15)סגירת כולוסטומיה;

(16)צקופקסיה;

(17)סיגמואידופקסיה;

(18)רדוקציה של פרולפס;

(19)טיפול בדילטציה;

(20)כריתת מזנטריום;

(21)ניתוחי התוספתן;

(22)מבחן כוליציסטוקינין;

(23)בדיקת KRAS לצורך אבחון חולי סרטן מעי גס המועמדים לטיפול ב־Cetuximab או Panitumumab, בהתאם להתוויות הכלולות בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995;

(24)נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי) לטיפול באי־נקיטת צואה; הטכנולוגיה תינתן לחולים עם אי־נקיטת צואה לאחר כישלון טיפול שמרני (התנהגותי, תרופתי, משוב ביולוגי);

(24)(מספור שגוי במקור): בדיקה לנוכחות מוטציה מסוג NRAS לצורך בחינת התאמה טיפולית של חולי סרטן מעי גס לטיפול תרופתי.

(ו)רקטום ואנוס –

(1)אנדוסקופיה;

(2)כריתה קדמית של הרקטום;

(3)כריתה בטנית – פרינאלית;

(4)ניתוח הרטמן;

(5)ביופסיות;

(6)פיוקטוטומיה;

(7)כריתת סרטן הרקטום;

(8)כריתת פוליפים;

(9)טיפול צניחת הרקטום;

(10)סגירת פיסטולות;

(11)טיפול בדילטציות;

(12)הרחקת גוף זר;

(13)טיפול טחורים;

(14)חיתוך ספינקטר האנוס;

(15)כריתת נגעים ממאירים ושפירים;

(16)תיקון פיסטולה באנוס. הזרקות לטחורים;

(17)תיקון מום מלידה באנוס;

(18)תיקון ספניקטר האנוס;

(19)טיפול בקונדילומות;

(20)מנומטריה רקטלית.

(ז)הכבד ודרכי המרה –

(1)ביופסיות כבד;

(2)כריתת כבד מלאה או חלקית;

(3)לפרוטומיה;

(4)השתלת כבד;

(5)הכנסת צנטר למערכת המרה;

(6)ניקוז דרך העור טרנס כבדי;

(7)כולציסטקטומיה או טיפול אחר מקובל באבני מרה;

(8)כולדוכוטומיה;

(9)ספינקטרוסטומיה;

(10)כולדוכו־דואדנוסטומיה;

(11)כולדוכואנטרוסטומיה;

(12)כולציסטוגסטרוסטומיה;

(13)הכנסת תומך (STENT) לכלי הדם התוך־כבדיים למטופלים הסובלים מיתר לחץ פורטאלי, ובהתקיים תנאים אלה:

(א)דימומים חוזרים מדליות בושט שלא ניתן לעצרם על ידי טיפול סקלורזציה או קשירה של הדליות;

(ב)מיימת שאינה ניתנת לטיפול בדרך אחרת;

(14)בדיקת אלסטרוגפיה (Fibroscan) או בדיקת מדדים לא ישירים בדם (Fibrotext):

(א)בחולים חדשים המאובחנים עם HCV עם גנוטיפים 1, 2, 3 ו־4 לקביעת דרגת הפיברוזיס לצורך החלטה על התחלת טיפול;

(ב)בחולים מכל הגנוטיפים עם דרגות פיברוזיס F2-F0, מעקב עד להחלטה על התחלת טיפול.

(ח)לבלב –

(1)ביופסיה;

(2)כריתה;

(3)ניקוז;

(4)ניתוח ע״ש ויפל;

(5)כריתה דיסטלית.

(ט)הבטן והפריטוניאום

(1)אספירציה אבחנתית;

(2)מתן כמוטרפיה;

(3)לפרוטומיה;

(4)לפרוטומיה עקב טראומה;

(5)ספלנקטומיה;

(6)תיקון הסרעפת;

(7)תיקון נזק למעיים;

(8)ניתוח כבד פגוע;

(9)כריתת כליה;

(10)ניקוז מורסה;

(11)התקנת נקז פריטונאי־ג׳גולרי;

(12)כריתת גידולים בדופנות הבטן ובחלל הבטן;

(13)אומנטופקסיה;

(14)הרניוטומיה;

(15)נתוחי הרניה דיאפרגמטית.

(י)יעוץ דיאטני למטרה רפואית בלבד.

(יא)הערכה של הפרעות במנגנון הבליעה בילדים והטיפול בהן.

(יב)אנדוסקופיה באמצעות קפסולה לאחר מיצוי אמצעי אבחון אחרים תינתן להתוויות האלה:

(1)דימום סמוי חוזר במערכת העיכול ממקור לא ידוע;

(2)חשד למחלת מעי דלקתית (Inflammatory bowel disease – IBD);

(3)חולים עם מחלת קרוהן ידועה עם חשד להתלקחות, לאחר איליאוקולונוסקופיה ובדיקת דימות חתך (MRE או CTE).

14.תיקון: ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ג, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״ג־3

הכליות ומערכת המין והשתן – אבחנה טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –

(א)הכליה והפרינפרום

(1)ביופסית כליה;

(2)ניקוז מורסה כליתית או פרינפרית;

(3)נפרוטומיה;

(4)פיאלוטומיה;

(5)כריתת כלי דם אברנטיים;

(6)כריתת גביעי כליה;

(7)כריתת כליה מלאה או חלקית;

(8)כריתת כליה ואורטר;

(9)פיאלופלסטיקה;

(10)נפרופקסיה;

(11)כריתת גידולים רטרופריטונאליים;

(12)הסרת אבני כליה וריסוק אבני כליה;

(13)השתלת כליה.

(ב)אורטר –

(1)אנדוסקופיות;

(2)אורטרוטומיה;

(3)כריתת אורטר;

(4)אנסטומוזות;

(5)ראימפלטנציה;

(6)תיקוני פיסטולות אורטרו – וגינליות;

(7)התקנת CONDUIT אורטרו־אליאלי.

(ג)שלפוחית השתן –

(1)ציסטוסקופיות עם או בלי ביופסיות;

(2)מנומטריה;

(3)ביופסית הערמונית;

(4)כריתת שאתות;

(5)סילוק גוף זר;

(6)קטטריזציה;

(7)הכנסת תרופות דרך קטטר לשלפוחית;

(8)ציסטוטומיה וציסטוסטומיה;

(9)כריתת שלפוחית השתן;

(10)סגירת פיסטולות;

(11)סוגר מלאכותי לשלפוחית השתן;

(12)הזרקת טפלון לילדים הסובלים מרפלוקס;

(13)ניתוח זעיר לתיקון דליפת שתן אגב מאמץ בעזרת סרט סינתטי;

(14)טיפול משולב בהיפרתרמיה מקומית וכימותרפיה בסרטן שלפוחית השתן מסוג TCC – טיפול משלים לחולים הנמצאים בסיכון בינוני עד גבוה להישנות המחלה (חזרה והתקדמות), לאחר ביצוע ניתוח ראשוני לכריתת הגידול (Trabsurethral resection – TUR) ואחרי כישלון טיפול קודם בשטיפות מקומיות (אימונותרפיה [BCG] או כימותרפיה [כגון מיטומיצין]), או בחולים שבהם נכשלו הטיפולים בשטיפות מקומיות ואשר בהם קיימת הוריית נגד לביצוע הניתוח;

(15)מתן תוך־שלפוחיתי של גליקוזאמינוגליקאנים;

הטיפול יינתן בעבור חולים הסובלים מדלקת של שלפוחית השתן (ציסטיטיס) חמורה שהופיעה לאחר הקרנות לאזור האגן;

(16)נוירומודולציה עצבית (גירוי חשמלי של שורשי העצב הסקראלי):

(א)לטיפול באצירת שתן לא חסימתית אידיופתית כרונית;

(ב)לטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן (overactive bladder) ו־urge incontinence לאחר מיצוי טיפול שמרני ותרופתי.

(ד)שופכה –

(1)אנדוסקופיה;

(2)ביופסיה;

(3)אורטרוסטומיה;

(4)מיאטוטומיה;

(5)כריתת פפילומות;

(6)כריתת סעיפים;

(7)כריתת מסתמים בתוך השופכה;

(8)אורטרופקסיה;

(9)אורטרופלסטיקה;

(10)תיקון קרעים ופיסטולות;

(11)הרחבות של סטרוקטורות;

(12)התקן להרחבת שפכה לחולים עם קטטר ממושך ובהיצרות שופכה.

(ה)מערכת המין בגבר –

1.איבר המין –

–ביופסיה;

–אמפוטציה;

–טיפול בקונדילומטה;

–תיקון היפוספדיאס;

–השתלת תותב לאין אונות;

2.אשכים –

–ניקור מורסה;

–ביופסיה;

–כריתת אשכים;

–ניתוח לתיקון אשך טמיר;

–ניקוז מורסה באפידידימיס;

–כריתת ספרמטוצלה;

–אספירציה של הידרוצלה וכריתתו;

–ניקוז או כריתה של שק האשכים;

–הדגמה וקשירה של הוס־דפרנס וחבל הזרע;

–מאמני נרתיק לנשים הסובלות מ־Genito-pelvic pain/penetration disorder;

3.ערמונית –

–ביופסיה;

–אנדוסקופיה;

–הפרתרמיה לחולים שאינם יכולים לעמוד בהרדמה;

–טיפול בהקפאה עמוקה בסרטן הערמונית יינתן לחולים שאינם יכולים לעבור טיפול ניתוחי או לחולים שלגביהם קיימת הוריית נגד לטיפול בקרינה, בהיעדר עדות לגרורות;

–סוגר מלאכותי לשלפוחית השתן;

–תותב ע״ש ניסנקורן לחולים עם ערמונית מגדלים שאינם יכולים לעמוד בהרדמה;

4.טיפול בהפרעות בתיפקוד מיני.

(ו)מערכת המין באישה

(1)ניקוז מורסה, ביופסיה, קשירת ורידים בוולווה;

(2)נרתיק –

–אנדוסקופיה;

–ניקוז וחיתוך מורסה;

–תיקון מקרים של צניחה – אנטרוצלה;

–כריתת פוליפים;

–סגירת פיסטולות;

(3)צוואר הרחם –

–אנדוסקופיות;

–ביופסיה;

–משטח צואר הרחם;

–כריתה של הצוואר;

(4)גוף הרחם –

–אנדוסקופיה;

–ביופסיה מהאנדומטריום;

–גרידה לאחר הפלה ספונטנית;

–כריתת חצוצרה;

–ניתוחי חצוצרה;

–הטיפולים במחלה ודלקות של האגן;

–כריתת מיומה;

–כריתת רחם עם או בלי טפולות;

–היסטרופלסטיקה;

–אבלציה תרמית על ידי בלון לטיפול במנורגיה;

–אמצעי מניעה לא הורמונליים – התקנים תוך־רחמיים;

(5)חצוצרות –

–טיפול בהריון חצוצרתי;

–לפרוסקופיה אבחנתית וטיפולית;

–כריתת חצוצרה;

–ניתוחי חצוצרה;

–טיפולים במחלה ודלקות של האגן;

–קשירת חצוצרה מסיבה רפואית תוך כדי ניתוח קיסרי, צינתור חצוצרות כטיפול בעקרות;

שחלות –

–כריתה;

–ביופסיה;

–כריתה ושאיבת ציסטה;

(6)טיפול בהפרעות בתיפקוד מיני.

15.תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5

המערכת האנדוקרינית – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –

(א)כלל השיטות האבחנתיות, הטיפולים והפעולות הניתוחיות במערכת האנדוקרינית, כגון –

(1)מבחן ACTH;

(2)הורמון אנטידיורטי;

(3)גלוקגון טסט;

(4)היסטמין טסט;

(5)העמסת סוכר;

(6)גרוי ע״י פנטגסטרין;

(7)TRH טסט;

(8)מבחני גרוי להפרשת הורמוני בלוטת יותרת המח;

(9)דגימה מ־Petrosal Sinus.

(ב)בלוטת התירואיד –

(1)בדיקות להערכת תיפקוד ומבנה בלוטה;

(2)אספירציה;

(3)ביופסיה;

(4)ניקוז מורסה;

(5)כריתת תירואיד חלקית או מלאה;

(6)כריתת קישרית בודד.

(ג)בלוטות הפארה־תירואיד –

(1)הערכת תיפקוד בלוטת הפארה־תירואיד;

(2)אקספלורציה והסרה של בלוטות הפארה־תירואיד או גידול בהן;

(3)ניתוח רדיקלי של הצוואר עקב גידול בתירואיד או בפארה־תירואיד.

(ד)כריתת תימוס.

(ה)בלוטות יותרת הכליה – כריתת הכליה – חד צדדי או דו צדדי. טיפול תרופתי לדכוי יתרת הכליה, איסוף שתן לסטרואידים, מבחן דיכוי על ידי דקסמטזון.

(ו)סוכרת –

(1)בדיקות – GHB;

(2)פרוקטוזאמין;

(3)C-peptide;

(4)העמסת סוכר;

(5)טפול בסיבוכי סוכרת;

(6)הזלפת אינסולין במשאבה תת־עורית –

(א)בחולה סוכרת מטיפוס 1 הסובל מאחד ממצבים אלה:

(1)התקפים חוזרים של נוירוהיפוגליקמיה;

(2)התקפים חוזרים של קטואצידוזיס והיפוגליקמיה המחייבים אשפוז;

(3)רמת המוגלובין AIC שלו היא 7.5 ומעלה;

(4)אינו מגיע למצב של איזון ברמות הסוכר בדמו למרות מיצוי חלופות טיפול מקובלות אחרות הכלולות בסל שירותי הבריאות, לרבות טיפול בשלוש זריקות אינסולין או יותר ביממה;

(ב)באישה הלוקה בסוכרת מטיפוס 1 – בתקופה שלפני הריון מתוכנן או במשך הריונה;

(ג)בחולה סוכרת מטיפוס 2 – המטופל באינסולין במינון של מעל יחידה אחת לקילוגרם שפיתח תינגודת קשה לאינסולין ואינו מגיע למצב של איזון ברמות הסוכר בדמו;

(7)מכשיר לקריאה רצופה בזמן אמת – המכשיר יינתן לחולי סוכרת מסוג I הסובלים מקושי באיזון ובהתוויות אלה:

(א)נשים חולות סוכרת מסוג I, שאינן מאוזנות לפני ההיריון או במהלכו; המכשיר יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי – לתקופה שלפני הכניסה להיריון לצורך השגת איזון, לתקופת ההיריון ולתקופת משכב הלידה; המכשיר יינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת או רופא מומחה ברפואת נשים במרפאה להיריון בסיכון גבוה;

(ב)ילדים חולי סוכרת מסוג I הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי, ובהתאם למפורט להלן:

(1)ילדים שמלאו להם 8 שנים וטרם מלאו להם 18 שנים שחוו שני אירועים מתועדים של היפוגליקמיה;

(2)ילדים שלא מלאו להם 8 שנים שקיים קושי להשיג איזון בטיפול במחלתם; המכשיר יינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת;

(ג)מטופלים שמלאו להם 18, שהם חולי סוכרת סוג I הסובלים מהיפוגליקמיה לא מודעת (unawareness) וקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי, שחוו שני אירועים של היפוגליקמיה מתועדים, ב־12 החודשים שקדמו לבקשה;

הטכנולוגיה תינתן בהמלצת רופא מומחה במרפאת סוכרת;

(ד)מבוגרים חולי סוכרת סוג 1 הסובלים מהיפוגליקמיה סימפומטית עם תיעוד במכשיר או במרפאה;

(8)טכנולוגיות FLASH לניטור סוכר:

(א)חולי סוכרת מסוג 1 שאינם משתמשים בניטור סוכר רציף;

(ב)חולי סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין במשטר מרובה זריקות (Multiple daily injection) הכולל אינסולין קצר טווח, או במשאבת אינסולין;

(ג)נשים עם סוכרת הריונית (Gestational Diabetes Mellitus) המטופלות באינסולין;

(9)מערכת היברידית־אוטומטית, לניטור סוכר רציף והזלפת אינסולין מותאמת אישית במעגל סגור:

(א)לילדים עד גיל 18 עם סוכרת מסוג 1 הזכאים למשאבת אינסולין; מטופלים שהתחילו שימוש בטכנולוגיה זו בגיל הילדות – הזכאות תימשך גם לאחר הגיעם לגיל 18;

(ב)למטופלים מבוגרים בגילים 18–40 שנים המשתמשים באינסולין מזה לפחות 6 חודשים וזכאים למשאבת אינסולין וניטור סוכר רציף.

(ו1)מכשיר לקריאה רצופה של סוכר בזמן אמת לקטינים הסובלים מהיפוגליקמיה כתוצאה ממחלת אגירת גליקוגן מסוג 1 או היפראינסוליניזם מולד של הינקות; המכשיר יינתן לקטינים הסובלים מקושי באיזון רמת סוכר למרות טיפול מיטבי; הזכאות היא מעת גילוי המחלה עד גיל 18;

הטיפול יינתן בהמלצת רופא מומחה באנדוקרינולוגיה;

הטיפול יכלול את המכשיר הקבוע וציוד מתכלה הנדרש לניטור ובכלל זה את החיישנים.

(ז)גיל הבלות – טיפול הורמונלי חלופי באסטרוגנים ותרופות פרוגסטטיביות.

16.תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תשס״ח, ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשפ״ג־3

מערכת העצבים – אבחנה, טיפול ופעולות כירורגיות, כגון –

(א)מוח –

(1)ניתוח – במקרים של שאתות (כולל גישה טרנספנואידלית);

(2)תיקוני אנאוריזמות;

(3)טיפיל במלפורמצוית עורקיות־ורידיות;

(4)קרניוטומיה לשם ניקוז המטומה ומורסה;

(5)מעקפים אקסטרקרניאלים – אינטרקניאלים;

(6)אובליטרציה בשל פיסטולה קרוטיס־קברנוס;

(7)חורי Burr;

(8)קרניוטומיה לשם ביופסית מוח;

(9)כריתת המיספירה. תיקון אנצפלוצלה;

(10)פעולות בפוסה אחורית;

(11)ניקוז חדרי המוח;

(12)ניתוחים עקב חבלות בגולגול, למשל –

–נזק לרקמת המוח

–ניקוז וסילוק המטומה תוך מוחית

–סילוק גוף זר

–דקומפרסיה;

(13)תיקוני מפרצת תוך מוחית בעזרת נוירורדיולוגיה פולשנית, תוך שימוש בסלילים וכיוצא באלה;

(14)טיפול בקוצב מוח במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה בהמלצת רופא מומחה בנוירולוגיה;

(15)קוצב וגאלי לטיפול באפילפסיה;

(16)גירוי מוחי עמוק לטיפול במבוגרים הסובלים מאפילפסיה עמידה מסוג partial onset (עם התרחבות למוקדים נוספים או בלא התרחבות כאמור) – לחולים שמיצו טיפול תרופתי וקוצב וגאלי;

(17)טיפול ברעד ראשוני באמצעות התערבות באזורי המוח ומערכת העצבים המעורבים בהפרעה;

(18)טיפול בשדות חשמליים (Tumor Treating Fields) – ב־Glioblastoma Multiforme (GBM) לחולים לאחר ניתוח וטיפול משולב בהקרנות ו־Temozolomide.

(ב)עצבים קרניאלים –

(1)דקומפרסיה;

(2)נוילקטומיה.

(ג)עורקי המוח –

(1)אנדארטרקטומיה של עורקי התרדמה ושל העורקים הורטברלים;

(2)ביופסיה של העורק הטמפורלי;

(3)קשירה.

(ד)פעולות –

(1)מעקפים של הנוזל הצרברו־ספינלי.

(ה)גולגולת –

(1)תיקון דפקטים בגולגולת;

(2)קרניוטומיה לשם תיקון קרניופציאלי ולסילוק טומור בארובת העין, ולדקומפרסיה של עצב הראיה.

(ו)חוט השידרה –

(1)גידולים – הוצאה חלקית או מלאה אקסטרדורלית או אינטרדורלית;

(2)ביופסיה וכריתה של גידולים תוך מדולריים;

(3)מלפורמציות עורקיות־ורידיות;

(4)פעולות דקומפרסיה כולל למינקטומיה;

(5)דיסקטומיה;

(6)פעולות לאיחוי חוליות;

(7)פעולות לטיפול ואיחוי שברים;

(8)תיקון מנינגוצלה ומנינגומיאלוצלה.

(ז)עצבים פריפריים –

(1)חיתוך גידולים והסרתם;

(2)תפירת עצבים;

(3)השתלה;

(4)דקומפרסיה;

(5)חיתוך;

(6)כריתה;

(7)ביופסיה וטרנספוזיציה של עצבים פריפריים.

(ח)מערכת העצבים האוטונומית – סימפטקטומיה.

(ט)תבחינים וטיפול, כגון –

(1)ניקור מותני;

(2)תבחין טנסילון;

(3)תבחין קצמן;

(4)הזרקה לנוזל השדרה;

(5)E.E.G.‎;

(6)בדיקות במעבדת שינה;

(7)טיפול בכאב על־ידי אלחוש מקומי ואזורי;

(8)טיפול בדיקור (במסגרת מרפאת כאב לחולים במחלות ממאירות);

(9)סטימולציה ספינלית לטיפול בכאב באמצעות –

(א)אלקטרודה זמנית, בהתמלא כל התנאים האלה:

(1)נתקבלה המלצת רופא במרפאת כאב הקובע המלצה למתן הטיפול לאותו מטופל;

(2)הטיפול דרוש לאותו מטופל עקב אחד מאלה:

(א)כאב נוירוגני;

(ב)כאב שלאחר ניתוח גב;

(ג)כאב עקב Intractable Angina Pectoris;

(ד)כאב עקב Peripheral Vascular Disease;

(3)טיפולים שמרניים (כגון טיפול בתרופות) וכן טיפולים שאינם שמרניים (כגון הזרקת סטרואידים לשורשי העצבים, אפידורל או פאראורטברל) שניתנו לאותו מטופל נכשלו, ואין ודאות כי והיה ניתן לפתור את בעייתו באמצעות פעולה כירורגית;

(ב)אלקטרודה קבועה, למטופל שרופא במרפאה כאב קבע לגביו כי עבר, במשך ימים מספר, טיפול כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שבעקבות אותו טיפול חש אותו מטופל בהקלה בכאביו, ונזקק במידה פחותה לנטילת תרופות לטיפול בכאביו;

(10)טיפול בכאבים באמצעות משאבה –

(א)בהתקיים כל התנאים האלה:

(1)התקבלה המלצת רופא במרפאת כאב;

(2)המטופל הוא אחד מאלה:

(א)חולה הסובל מכאב עקב מחלת הסרטן;

(ב)החולה משותק גפה (פאראפלג או קוואדריפלג) או קטוע גפיים – וסובל מכאב עקב מצבו זה;

(3)המטופל לא הגיב לטיפולים שמרניים (כגון טיפול בתרופות) או לטיפולים שאינם שמרניים (כגון הזרקת סטרואידים לשורשי העצבים, אפידורל, השתלת אלקטרודות);

(4)אין ודאות כי אפשר לפתור את כאבו של המטופל באמצעות פעולה כירורגית;

(ב)בהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1)(3) ו־(4), אם המטופל אובחן כסובל מכאב כרוני שלא באחד המצבים המנויים בסעיף קטן (א)(2), איננו מגיב לטיפול אחר בכאב, ורופא שנקבע לכך מטעם הקופה, אישר כי יש הצדקה רפואית לטיפול;

(11)טיפול בכאב עז באמצעות גלי רדיו.

(י)משאבה להזלפת בקלופן לתוך תעלת השדרה – לכל אחד מאלה:

(1)לילדים הסובלים מספסטיות קשה על רקע שיתוק מוחין, שכשלו בטיפולים אחרים, כאשר הספסטיות מהווה מגבלה של ממש בתפקוד וביכולת לטפל בהם;

(2)לחולי שיתוק מוחין הסובלים מספסטיות קשה הגורמת להגבלה תפקודית וכאב;

(3)לחולי טרשת נפוצה הסובלים מספסטיות קשה הגורמת להגבלה תפקודית וכאב;

(4)לחולים הסובלים מספסטיות לאחר פגיעות בחוט השדרה על רקע מצבים פתולוגיים בתעלת השדרה בחוט השדרה או בחוליות: גידול ספינאלי, מיאליטיס, מלפורמציה וסקולרית, מצבים ניווניים של המוח או חוט השדרה, או על רקע ניתוח, וכן במצב של תמט חוליה.

(יא)משאבה להזרקה תת־עורית של אפומורפין:

(1)בחולי פרקינסון הנדרשים לטיפול מתמשך בהזרקות מרובות של אפומואפין תת־עורי לשיפור איזון מחלתם;

(2)בחולי פרקינסון שמחלתם מלווה בתנודתיות מוטורית גבוהה, הנדרשים לטיפול מתמשך באפומורפין.

17.תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ו־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשפ״ג־3

עינים – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון –

(א)בדיקת ראייה למטרות רפואיות

–אלקטרואוקולוגרם;

–אנגיוגרפיה ע״י פלואורסצאין;

–תבחינים לגלאוקומה;

–אופתלמודינמומטריה;

–טונומטריה;

–שדות ראיה;

–VER;

–הפרשת דמעות וצביעת הקרנית.

(ב)אבחנה, טיפול ומעקב אחר מחלות עיניים.

(ב1)טיפול פוטודינמי בניוון מרכז רשתית העין (מאקולרי) באמצעות תכשיר VERTEPORFIN יינתן בכל אחד מהמקרים האלה:

(1)חולים הסובלים ממחלת AGE RELATED MACULAR DEGENERATION ‏(AMD) פובלית עם מרכיב קלסי דומיננטי;

(2)חולים הסובלים ממחלת AGE RELATED MACULAR DEGENERATION ‏(AMD) עם ממברנה ניאווסקולרית תת־פובלית חבויה;

(3)חולים הסובלים מניאווסקולריזציה כורואידלית תת־פובלית שנגרמה ממיופיה.

(ב2)נקז תוך עיני לטיפול בגלאוקומה.

(ג)גלגל העין –

(1)אנוקלאציה;

(2)הסרת גוף זר.

(ד)קרנית וסקלרה –

(1)פרצנטזיס;

(2)הסרת גוף זר;

(3)כריתת פטריגיום;

(4)קרטקטומיה;

(5)כריתת דרמואיד;

(6)צריבת כיב;

(7)השתלת קרנית;

(8)חיתוך הסקלרה;

(9)מיפוי טופוגרפי של הקרנית, לחולים באחד ממצבים אלה:

(א)סובלים ממחלת קרנית;

(ב)נמצאים לאחר ניתוח השתלת קרנית;

(ג)נמצאים לאחר ניתוח הסרת ירוד;

(10)קרוס־לינקינג לקרטוקונוס וקרטאקטזיה;

הטיפול מיועד לחולים הסובלים מקרטוקונוס או מקרטאקטזיה המראים התקדמות מהירה, ושהתקיים בהם אחד מאלה, במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת הטיפול:

(א)עלייה של 1 דיופטר בצילינדר;

(ב)עלייה של 1 דיופטר ב־K MAX;

(ג)ירידה של למעלה משורה בחדות הראייה.

(ה)קשתית –

(1)אירידקטומיה;

(2)ניתוחי זווית העין בעזרת לייזר;

(3)כריתת הקשתית; טיפול לגלאוקומה.

(ו)עדשה –

(1)ניתוחי קטרקט;

(2)הסרת העדשה;

(3)שאיבת vitreous השתלתו;

(4)כריתת הויטראוס;

(5)השחלת עדשה תוך עינית.

(ז)רשתית – טיפולים בהפרדות הרישתית.

(ח)שרירים אקסטראוקולריים – ניתוחי פזילה.

(ט)אורביטה –

(1)ניקוז;

(2)חיתוך וכריתת טומורים;

(3)ביופסיה;

(4)שיחזור פלסטי ולא קוסמטי.

(י)עפעפיים –

(1)ניקוז מורסה;

(2)טיפול בכילזיון;

(3)טיפול בורקות;

(4)טיפול בפפילומות;

(5)תיקוני פטוזיס;

(6)טיפול באנטרופיון;

(7)טיפול באקטרופיון.

(יא)לחמית –

(1)הסרת גוף זר;

(2)הסרת נגעים בלחמית.

(יב)דרכי הדמעות;

(1)ניתוחי מעקף;

(2)מניפולציות.

(יג)אורתופטיקה.

(יד)בדיקת OCT‏ (Optic coherence tomography) להדמיית רשתית העין בעבור מצבים פתולוגיים של רשתית העין לצורך אבחון, מעקב והחלטה טיפולית.

(טו)משקפי ראייה לילדים עד גיל 7 שנים.

18.תיקון: ק״ת תשנ״ט, ק״ת תש״ס, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ד־5

אזניים – אבחנה, טיפול ופעולות ניתוחיות, כגון:

(א)אוזן חיצונית –

(1)אנדוסקופיות לסילוק גוף זר;

(2)ביופסיות;

(3)ניקוז המטומה;

(4)חיתוך בשל פריכונדריטיס;

(5)סילוק סחוס או ניתוח רדיקלי;

(6)הסרת פוליפים;

(7)ניתוחים בתוך צינור השמע החיצוני;

(8)תיקון פגמים מולדים ומיאטופלסטיקה;

(9)פלסטיקה של האוזן החיצונית.

(ב)אוזן תיכונה –

(1)מירינגוטומיה;

(2)פרצנטזיס;

(3)מסטואידקטומיה;

(4)מירינגופלסטיקה;

(5)סגירת פיסטולה;

(6)השתלת שתל לאוזן הפנימית ואחזקתו, לסובלים מחירשות חד־צדדית עצבית־תחושתית (סנסורינוירלית) – SSD, חמורה או עמוקה באוזן אחת;

(7)שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלים בשתלי אוזן פנימית ואוזן תיכונה.

(ג)אוזן פנימית –

(1)BERA;

(2)לבירינטוטומיה;

(3)סטפדקטומיה;

(4)מעקף אנדולימפטי;

(5)שתלים לאוזן הפנימית לרבות טיפול בבלאי סביר שוטף של חלקים חיצוניים בשתל, שבלעדיו תימנע אפשרות השימוש בו – בעבור ילדים מבוטחים שלא מלאו להם 18 שנים, עם חירשות דו־צדדית אשר אינה ניתנת לשיקום באמצעות מכשירי שמיעה, וכן בעבור מבוטחים שמלאו להם 18 שנים שהם מתחרשים חדשים או לקויי שמיעה ששמיעתם הידרדרה;

(6)השתלת שתל לאוזן הפנימית ואחזקתו, לסובלים מחירשות חד־צדדית עצבית־תחושתית (סנסורינוירלית) – SSD, חמורה או עמוקה באוזן אחת;

(6א)שתל שבלול (קוכליארי) ואחזקתו לטיפול בחירשות אסימטרית למטופלים עד גיל 18, לאחר ניסיון שימוש במכשיר שמיעה קונבנציונלי, הסובלים מחירשות אסימטרית באחד מהמצבים האלה:

(1)כאשר אוזן אחת חירשית והאוזן השנייה עם לקות שמיעה;

(2)כאשר קיימת ירידה אסימטרית חמורה או בינונית בשמיעה לפחות באוזן אחת;

(7)שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלים בשתלי אוזן פנימית ואוזן תיכונה.

(ד)בדיקות שמיעה אבחנתיות:

(1)תבחין קלורי.

(ה)מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם BAHA‏ (Bone anchored hearing aid) – בחולים אשר אינם יכולים לקבל מענה באמצעות מכשירי שמיעה המבוססים על הולכת אוויר או באמצעות שתל קוכליארי.

(ו)שדרוג מערכת חיצונית של שתל שמיעה, כולל מעבד שתל שמיעה, למושתלי מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם, מוגני עצם ומשולבים.

(ז)מכשירי שמיעה לבני 18 למעלה.

19.

שירותי סיעוד

(א)באשפוז כל הפעילויות הסיעודיות במסגרת האשפוז, כולל שמירות מיוחדות עפ״י הוראה רפואית;

(ב)במסגרת הקהילתית פעילויות כגון:

(1)מדידת סימנים חיוניים;

(2)לקיחת דגימות מעבדה;

(3)טיפול בפצעים;

(4)מתן זריקות;

(5)שטיפת אזניים;

(6)הכנסה ושטיפה של קטטר;

(7)התקנת פנרוס;

(8)בצוע חוקנים;

(9)פיקוח וסיוע באינהלציה;

(10)פיקוח וסיוע בלקיחת תרופות;

(11)הוצאת תפרים;

(12)טיפול בטרכאוסטומיה;

(13)מעקב יזום אחר חולים כרונים;

(14)מתן טיפול ראשוני במצבי חולי חריפים, על־פי הוראות הקבע, בהעדר רופא;

(15)הדרכה פרטנית לנושאי בריאות.

20.תיקון: ק״ת תשנ״ט, תשס״ט

התפתחות הילד

(א)שירותים שיכללו:

(1)אבחון וטיפול על ידי צוות רב מקצועי בילדים עד גיל תשע שנים. צוות רב מקצועי כולל: רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק.

(2)אבחון וריפוי בהפרעות דיבור לילדים עד גיל תשע שנים.

(3)טיפול צוות רב מקצועי בילדים עם נכויות סומטיות עד גיל 18.

(4)אבחון רפואי לילדים עד גיל 18.

(5)טיפול רב מקצועי בדיספונקציה מוחית מזערית, למעט הפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה, ליקוי שפה ודיבור, הפרעות בתקשורת או סרבול מוטורי לילדים עד גיל תשע (לילדים עם נכויות סומטיות עד גיל 18).

(6)טיפול רב מקצועי בילדים עד גיל 6 עם הפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה.

(7)טיפול צוות רב מקצועי בילדים עד גיל 18 שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי לפי הגדרות מדריך הסיווג והאבחון DSM-4, למעט ילדים כאמור עד גיל 7 המממשים את זכאותם לטיפול בריאותי מקדם בהתאם להוראות התוספת השלישית.

(ב)שירותי אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו רק לפי אישור שניתן מטעם קופת חולים בידי רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים או רופא ילדים מומחה בעל ניסיון בתחום התפתחות הילד.

(ג)שירותי האבחון יינתנו במכון להתפתחות הילד שהכיר בו משרד הבריאות או ביחידה לטיפול התפתחותי, שהכיר בה משרד הבריאות, או בידי עובד בעל תעודת הכרה במעמד שנתן לו משרד הבריאות ושיש לו ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה במכון או ביחידה כאמור, והוא עובד על פי תכנית טיפול שהתוו מכון או יחידה כאמור.

21.תיקון: ק״ת תשפ״ג־3

גנטיקה –

א.ייעוץ גנטי בבעיות תורשתיות כולל בדיקות דם

ב.טיפול תרופתי במחלת גושה (עפ״י קביעת וועדה מקצועית).

ג.בדיקת סקר למוטציות שכיחות בגנים BRCA1/BRCA2 לחולה עם סרטן שד או לבלב.

ד.בדיקת סקר למוטציות שכיחות בגנים BRCA1/BRCA2 לנשים יהודיות ממוצא אשכנז.

21א.תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, ק״ת תשפ״ג־3

אבחון גנטי טרום־השרשתי –

(א)הטיפול יינתן למטופלים שמתקיים לגביהם אחד ממצבים אלה:

(1)נשאות של מחלות גנטיות או הפרעה כרומוסומלית במטופלים בהפריה חוץ־גופית עקב ליקויי פוריות;

(2)הפלות חוזרות על רקע הפרעות כרומוסומליות;

(3)נשים או זוגות בסיכון גבוה להולדת ילד עם מומים כרומוסומליים חמורים במיוחד או זוגות עם נשאות של מוטציות, הגורמות למחלות גנטיות חמורות במיוחד, שלגביהם מתקיים אחד מאלה:

(א)שני תנאים אלה:

(1)קיימת בדיקת מעבדה המאבחנת נשאות למחלה, והמחלה ניתנת לאיתור בעובר;

(2)קיים סיכון של 25% עד 50% למחלה מונוגנית חמורה במיוחד כגון תלסמיה מייג׳ור, לייפת כיסתית, תסמונת X השביר, טיי־זקס וכדומה.

(ב)באחד מבני הזוג קיים שינוי כרומוסומלי מאוזן כגון טרנסלוקציה, אשר מעלה את הסיכון לעובר עם שינוי כרומוסומלי חמור;

הזכאות לטיפול לפי פסקה זו, תוגבל לשני הריונות בלבד, שהסתיימו בלידה;

לעניין פסקה זו, ”מחלה גנטית חמורה במיוחד“ – מחלה הגורמת לתמותה בגיל צעיר או לתחלואה וסבל רב בלא אפשרות ריפוי;

(4)נשאות של מוטציות בגנים הגורמים לחירשות גנטית לא תסמונתית.

(ב)זכאות לטיפול תיקבע בהתאם להמלצת יועץ גנטי.

22.תיקון: ק״ת תשפ״ג־3

מקצועות פארה־רפואיים

(א)פיזיותרפיה –

(1)פיזיותרפיה בעת אשפוז כולל הערכה ראשונית והדרכה;

(2)פיזיותרפיה חריפה בקהילה:

הערכה וטיפול במקרים חריפים, מבוגרים וילדים במחלות, כגון –

–כוויות;

–טראומה;

–אחרי אירוע מוחי;

–ניתוחים;

–מצבי נשימה חריפים;

(3)פיזיותרפיה כרונית בקהילה:

(1)הערכה וטיפול במקרים כרוניים במבוגרים וילדים או במחלות. כגון:

במחלות נוירולוגיות, נווניות, במחלות מפרקים ושרירים;

(4)קבוצות יציבה לילדים –

(5)קבוצות יציבה אשר נתנות כחלק אינטגרלי של הטיפול.

(ב)ריפוי בעיסוק –

(1)בעת אשפוז;

(2)איבחון וטיפול בקהילה במצבים כרוניים, כגון: אחרי אירוע מוחי, מחלות ניווניות, מחלות מפרקים;

במצבים חריפים, כגון: לאחר ניתוחים בכף היד, כוויות או טראומה.

(ג)הפרעות בתקשורת (ריפוי דיבור)

(1)בדיקות שמיעה;

(2)התאמת מכשיר שמיעה;

(3)אימוני שמיעה, קריאת שפתיים והדרכה;

(4)אבחון שפה ודיבור;

(5)טיפול בשפה ודיבור;

(6)טיפול קול;

(7)טיפול בהפרעות קול כתוצאה מהתערבות כירורגית;

(8)טיפול בצרידות למורים;

(9)טיפול בגמגום;

(10)טיפול קלינאות תקשורת להתאמה מגדרית של הקול לטרנסג׳נדרים.

(ד)שרות פסיכולוגי –

(1)שרותי אבחון והערכה פסיכולוגיים;

(2)יעוץ פסיכולוגי במרפאות ראשוניות, בבתי חולים כלליים, במכונים ובגנים טיפוליים;

(3)טיפול פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי;

(4)התערבות פסיכולוגית בזמן משבר;

(5)טיפול פסיכולוגי שיקומי ונוירופסיכולוגי;

(6)טיפול פסיכותרפוטי פעיל וממושך לא יותר משנתיים, במידה שקיימת אינדיקציה למתן טיפולים מעבר לכך – על פי המלצת הגורם המטפל הבכיר.

(ה)עבודה סוציאלית –

(1)טיפול פסיכוסוציאלי למטרות רפואיות במצבים חריפים;

(2)טיפול פסיכוסוציאלי למטרות רפואיות במחלות ממושכות;

(3)טיפול בחולה ובמשפחתו בסיוע למיצוי משאבים אישיים וגיוס משאבים קהילתיים. וחברתיים ומוסדיים לטפול בחולה כחלופה לאשפוז או מניעתו.

(ו)תזונה ודיאטה –

(1)הנחיות והדרכה לדיאטה בעת אשפוז;

(2)דיאטה ותזונה – טיפול בחולים חריפים וכרוניים בקהילה ובמרפאות חוץ של בתי חולים.