סעיף 2א1 לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, סמכות לבצע פעולות לביעור נגעים.

(א)שר החקלאות רשאי לבצע, במדינה כולה או בכל חלק ממנה, פעולות לביעור נגעים, לרבות השמדתם של צמחים ושל אמצעי־לווי, בין נגועים ובין בלתי־נגועים (להלן – פעולות הדברה), אם ראה צורך בכך כדי למנוע התפשטות נגעים, לאחר שהתייעץ בוועדה מייעצת לפי סעיף 9 לעניני הדברה (להלן – ועדת ההדברה).

(ב)החליט שר החקלאות על פעולות הדברה, תכין ועדת ההדברה, בעצמה או על ידי אחר, ותאשר תכנית לביצוע הפעולות (להלן – תכנית־הדברה); הפרטים שייכללו בתכנית, תנאי ביצועה ודרכי פרסומה ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות הגנת הצומח (תכנית הדברה ודרישת תשלום), תשכ״ח–1967.